הדיחה היומית

איש אחד עזב את רחובותיה המושלגים של שיקגו, כדי להנות מחופשה בפלורידה שטופת השמש. אשתו שהיתה בנסיעת עסקים תכננה להצטרף אליו ולפגוש אותו במיאמי ביום למחרת. האיש הגיע למלון, לאחר שבילה כל היום בחוף, תחת עצי הקוקוס ושתיית קוקטיילים טרופיים, מחליט לשלוח E-MAIL לאשתו, כדי להקדים ולספר לה את נפלאות המקום. הוא לא מצא את כתובת ה-E-MAIL שרשם בפתק, לכן סמך על זיכרונו ורשם את מה שהיה זכור לו, בתקווה שזה ה-E-MAIL הנכון. רצה הגורל והכתובת לא היתה נכונה. האיש טעה וההודעה הגיעה במקום לאשתו ל-E-MAIL של אשת כומר פרוטסטנטי, שנפטר יום קודם. בלילה אשתו של הכומר פתחה את הדואר האלקטרוני, כדי לראות את הודעות הניחומים ששלחו לה. כאשר ראתה את ההודעה, פלטה צעקה, ניסתה לקום, אבל התמוטטה ומתה מהתקף לב. קרובי משפחה ששמעו את הצעקה רצו לחדר, ולאחר שראו את האישה מתה קראו את ההודעה: “אשתי היקרה, הרגע הגעתי. הנסיעה היתה ארוכה, אבל היה שווה. הכל מאוד יפה פה!! העצים, הגנים, המסיבות. למרות שאני נמצא פה רק כמה שעות, אני מרגיש כבר כמו בבית. עכשיו אני הולך לנוח קצת, רק רציתי להגיד לך שכבר דיברתי עם האנשים פה, וכולם מצפים לבואך מחר. אני בטוח שהמקום יימצא חן בעינייך. בעלך האוהב אותך לנצח. נ/ב: תכיני את עצמך, חם פה גיהנום!!!!”.