יראה ועבודה
עצה – יראה ועבודה- יש בני אדם, שנמשכו אחר דרכי המחקרים, שקשה להם להבין למה הרבה השם יתברך לישראל כל כך תורה ומצוות, שקשה לקיימם, ולפי דעתם הרעה והמשובשת היה יותר זכות להם אם היה רק מצוות מועטים...
עצה – יראה ועבודה
יש בני אדם, שנמשכו אחר דרכי המחקרים, שקשה להם להבין למה הרבה השם יתברך לישראל כל כך תורה ומצוות, שקשה לקיימם, ולפי דעתם הרעה והמשובשת היה יותר זכות להם אם היה רק מצוות מועטים, אבל באמת הבל יפצה פיהם, כי באמת עיקר התכלית של האדם הוא, שישבר כל התאוות כל כך, עד שלא יהיה בו אפילו צד רשימה משום תאווה, אפילו של התר, וזה אי אפשר לזכות כי אם על ידי ריבוי התורה והמצוות, שיש בכל פרט ופרט מדברי העולם. ועל ידי זה יכולים לזכות להמשיך עלינו קדושה גבוהה כל כך, עד שנהיה זכים ונקיים וקדושים לגמרי מכל התאוות, כמו שזכו אבותינו הקדושים, אבות העולם, שבשביל זה מרבה התורה לספר מכל ענייניהם ומעשיהם, ואיך שחפרו בארות, ומיעקב אשר הציג את המקלות ברהטים וכיוצא בזה – כל זה לגלות לנו גדולת מעלתם וקדושתם, שזיככו את עצמם כל כך, עד שזכו לעבוד את השם יתברך בכל תנועותיהם וענייניהם, ובכל תנועה היה להם סודות נוראים, רזין דרזין, וכל זה – להעיר אוזנינו וליבנו, שגם אנחנו נטהר ונקדש עצמנו גם בכל העבודות החיצוניות ועסקי חול, כדי שנזכה גם אנחנו לבוא לאיזה בחינה ומדרגה ממעלות קדושת אבותינו הקדושים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנא דבי אליהו רבה כה): מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, כי הבחירה – חופשית בכל דור ודור, וכמאמר רבותינו ז"ל (בראשית רבה פרשה נו): אין דור, שאין בו כאברהם וכו’, ועל כן מצינו גם בדורותינו צדיקים אמיתיים, גדולים ונפלאים מאוד, שזכו לעבוד את השם יתברך גם בכל עסקי חול, וכמפורסם הרבה סיפורים כאלה מהצדיקים הגדולים, שהיו מימות הבעל-שם-טוב זצ"ל.
מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה.
שיחה
על ידי שמחה ניצולים ממיתת בנים, כי הקליפה העושקת אותם חס ושלום נקראת לילית, והשמחה הוא ההיפך ממנה.
הזהיר אותנו (רבי נחמן) מאוד כמה פעמים להתפלל בכח גדול להכניס כל כוחו בדיבורי התפילה וכמבואר מזה בספריו הקדושים בכמה מקומות. ואמר כמה פעמים, שהאדם צריך להכריח עצמו מאוד לתפילה לא כמו שאומרים קצת שאין להכריח עצמו לתפילה, רק אדרבא, צריכים להכריח עצמו מאוד מאוד בכל הכוחות לתפילה.
שוב אמר: כשאדם מתפלל בכוונה דהיינו שמקשר המחשבה אל הדיבור ומטה אוזנו ושומע מה שהוא מדבר אזי הכוחות נמשכים ממילא לתוך דיבורי התפילה, כי כל הכוחות מצפים ומתסתכלים תמיד על זה שיומשכו ויוכנסו בתוך הדיבורים הקדושים. על כן כשמתפלל בכוונה, נמשכים ונכנסים כל הכוחות שלו ממילא לתוך התפילה וזוכה להתפלל בכוח גדול אף על פי שאינו מכריח עצמו לזה, כי הכוחות נמשכים ממילא לתוך דיבורי התפילה כשזוכה להתפלל בכוונה.
ושיחותיו הן אפילו לא טיפה מן הים הגדול,
רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור