תפילה

 

כל המחשבות הזרות וכל הבלבולים כולם הם בחינת: ערלת לב, חרפת לב, שבירת הלב – כי הם מחרפין ומבזים ושוברים ליבו של אדם, וזהו עיקר עבודת התפילה – לטהר ולזכך את הלב מכל אהבות רעות ומכל התאוות והבלבולים, שהם בחינת חרפת לב, ערלת לב ושבירת הלב. וכל זה נעשה על ידי הדיבור של התפילה, שהוא בחינת צדיק מושל, שהוא בחינת הנקודה הקדושה, ששם שורה אור האהבה הקדושה, ועל כן בשעת התפילה מתגברים ביותר כל הבלבולים וכל המחשבות הזרות שבלב, כדרך הנלחמים זה עם זה – כשבא צד אחד לבטל את חברו, אזי חברו רוצה להתגבר כנגדו, על כן באמת בשעת התפילה היא מלחמה גדולה, וצריך להיזהר מאוד לקשר את הדיבור של התפילה, שהוא בחינת נקודת אור האהבה הקדושה אל הלב, כדי לבטל חרפת הלב.

 

 

 

סיפר רבי נתן זצ"ל: שמעתי בשמו שאמר (רבי נחמן) בזו הלשון: אני יודע חוכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחוכמות שאני יודע, היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החוכמות האלו לבד בלי שום שתיה ואכילה, והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמוע חוכמתי, והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעוצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החוכמות שהייתי מגלה. אך איני יכול לגלותם לבני אדם, כי תמיד שאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמוע ולקבל ממנו דברים עליונים.

 

ומחמת זה הוא אינו יכול לגלות חוכמתו הגדולה והמופלגת מאוד. ועוד סיפר בעניין עוצם חוכמתו אך לא זכיתי לשמוע זאת מפיו הקדוש בעצמו כי אם מפי אחרים, שיש חוכמות בזה העולם שיכולים לחיות בהם בלי שום אכילה ושתיה, כמובאר בסוף סיפורי מעשיות.