אמונה

 

עיקר הכל הוא האמונה, ועיקר האמונה בו יתברך הוא תלוי באמונת חכמים דייקא, כי השם יתברך הוא לעילא מן כולא ולית מחשבה תפיסה ביה כלל, ואי אפשר להשיגו בשום שכל, כי אם על ידי אמונה זוכים לדעת ממנו יתברך, כל חד כפום מה דמשער בליבו. ואפילו לאמונה אי אפשר לזכות בשלמות, כי אם על ידי צדיקי הדור האמיתיים, כי הם ממשיכים את האמונה לכל ישראל, ומחמת שגם הצדיקים אמיתיים הם גבוהים ורחוקים מאיתנו מאוד מאוד ואי אפשר להשיגם כלל בשום שכל, על כן אנו צריכים להאמין בהם ועל ידי אמונת חכמים שאנו מאמינים בחכמים והצדיקים, על ידי זה אנו נכללים בהם ועל ידי זה אנו זוכים לינוק מהם ולקבל על ידם אמונה לזכות לאמונה שלמה בו יתברך, שזהו יסוד כל התורה כולה.

 

 

 

רבי געצי זצ"ל נהג לומר: "דרכם של בני אדם, כשפוגשים מחלל שבת וכדומה, אף על פי כן מחפשים למצוא בו איזו נקודה טובה, וכשמוצאים בו איזו נקודה טובה קטנה כעשיית ברכה וכו’, כבר מלמדים עליו זכות ושמחים בו. אולם מצד שני, כשמוצאים איזו עוולה קטנה באיש כשר המקיים את כל המצוות ועובד את ה’ ומגדל בניו לתלמוד תורה וכו’, מזלזלים בו ומבטלים אותו לגמרי ללא שום לימוד זכות וללא שום רחמנות כלל וכלל"…