הלכות תפילין , ברכת תפילין

  

א. מקדימין להתעטף בציצית, ואחר כך מניחין תפילין, שמעלין בקודש ואין מורידין. ועוד, שעל ידי הציצית זוכרים את כל המצוות, ונזכור לקיים מצוות תפילין.

ב. אפילו אם הטלית חיובה רק מדרבנן, כגון טלית שאולה לאחר ל’ יום, צריך להקדימה לתפילין.

ג. אפילו אם מתעטף בטלית בלי ברכה, כגון שמתעטף בטלית שאולה תוך ל’ יום, גם בזה יקדים להתעטף בציצית ואחר כך יניח תפילין.

ד. המניחים כיס של תפילין יחד עם הטלית, צריכים להיזהר שלא יניחו התפילין למעלה, כדי שלא יפגעו בהם תחילה.

ה. נטל טלית בידו ובירך אשר קדשנו וכו’, ובטרם שאמר להתעטף בציצית ראה שהטלית פסולה, ותפילין מונחין לפניו, יסיים הברכה "להניח תפילין", ויניח תפילין, ואחר כך ישיג טלית כשרה ויתעטף בה.

ו. אם עבר ופגע תחילה בתפילין קודם שהתעטף בציצית, יניח תפילין תחילה, ואחר כך יתעטף בציצית. ועל פי דעת רבותינו המקובלים אף בכיוצא בזה יתעטף בציצית תחילה ואחר יניח תפילין. ולכן אם עבר ונטל התפילין בידיו, טוב שיניחן בצד, ויתן דעתו לענין אחר, וכגון שיקרא פרשת העקדה וכו’, ואחר כך יתעטף בציצית ויניח תפילין.

ז. אם עבר ופגע בתפילין קודם שהתעטף בציצית, והוא נמצא בבית מדרש ומתבייש להניח תפילין קודם שמתעטף בציצית, יש להסתפק אם יכול להקדים להתעטף בציצית. ולכן ינהג כמבואר בסעיף הנ"ל.

ח. אם אין לו טלית כשרה להתעטף בה, וחושש שיעבור זמן תפילה, או שלא ימצא מניין אחר להתפלל בו, או שיפסיד תפילה בנץ אם ימתין לטלית, בכל אלה אין צריך להמתין לציצית, אלא מניח התפילין, שלא שייך מעלין בקודש ואין מורידין אלא דווקא כשטלית והתפילין לפניו. ומכל מקום אם יודע בוודאות שתוך שעה מועטת תהיה לו ציצית ימתין מעט לציצית כדי ללובשה לפני התפילין. ואם הניח תפילין ואחר כך הביאו לו טלית להתעטף בה, מעיקר ההלכה אין צריך להסיר התפילין, בעת שמתעטף בטלית. אך דעת הבן איש חי שאם היה מעוטר בתפילין והביאו לו אחר כך טלית, יסיר התפילין ויתעטף בטלית, ויחזור להניח התפילין.

ט. מי שאין ידו משגת לקנות ציצית ותפילין, יעדיף לקנות תפילין. וכל שכן אם יש אפשרות לקנות טלית מהודרת או תפילין מהודרות, שיש לו להעדיף לקנות תפילין מהודרות. אולם אם מוצא תפילין בהשאלה יקנה ציצית, וכל זה דוקא אם לבו בטוח שיוכל לשאול תפילין בכל יום, ולא יבטל ממצות תפילין בשום זמן, שאם לא כן נמצא בטל ממצות תפילין שהיא קודמת למצות ציצית. ואף אם אינו יכול לקנות כי אם של יד בלבד, או של ראש, הם קודמים לציצית.

י. הרא"ש היה מסדר את ברכות השחר עד ברכת עוטר ישראל בתפארה, ואז היה מניח תפילין, ומברך עוטר ישראל בתפארה, שהרי התפילין נקראו פאר, שנאמר, פארך חבוש עליך, והתפילין הם עדות שהשכינה שורה על ישראל, שנאמר: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך" ואחר שהניח תפילין סיים שאר הברכות. ויש שמניחים תפילין קודם ברכות השחר, וממשמשים בתפילין בעת ברכת עוטר ישראל בתפארה. ומנהגינו על פי האר"י ז"ל לברך בתחילה את כל ברכות השחר, וברכות התורה, ואחר מתעטפים בציצית ומניחים תפילין.

יא. צריך שיהיו התפילין עליו בשעה שקורא קריאת שמע ומתפלל. ולכתחילה יניחן קודם פרשת העקדה, כדי שיהיו עליו גם בשעת קריאת שמע של קורבנות. אמנם מעיקר הדין מותר לקרוא פסוק שמע של קורבנות בלי תפילין.

יב. ולפיכך המתאחרים לקום בבוקר, וממהרים לקרוא קריאת שמע בלא תפילין, יכולים לעשות כן, ואין בזה משום כל הקורא קריאת שמע בלי תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, ובלבד שיהיה בדעתו לקרוא שוב לאחר זמן קריאת שמע עם התפילין.

יג. מי שאין לו תפילין עתה, ולפניו תפילה בציבור, ואם ימתין עד שיביאו לו תפילין לא ימצא מניין להתפלל בו, אבל הוא טרם שיעבור זמן תפילה, אם הוא רגיל לכוין בתפילתו מתחילתה ועד סופה, עדיף שימתין עד שיגיעו אליו התפילין אף שיצטרך להתפלל ביחידות. ואם אינו רגיל לכוין בתפילתו, או שיש חשש שעל ידי ההמתנה יעבור זמן תפילה, עדיף שיתפלל עם הציבור בלי תפילין, ויניח תפילין במשך היום כאשר יגיעו לידיו, ויחזור לקרוא עם התפילין קריאת שמע, כדי שלא יהיה מעיד עדות שקר בעצמו. ואמנם אם אין לו תפילין והציבור מתפללין, ויכול ליקח תפילין של אחר בהשאלה, מוטב להתפלל עם הציבור בתפילין של אחר, מלהמתין לתפילין שלו ולהתפלל ביחידות. ובלבד שהתפילין של ראש יהיו מונחים במקומן כדת.

יד. מי שאין לו תפילין של רש"י, ויש לו תפילין של רבינו תם, ואם ימתין עד שיגיעו לידיו תפילין של רש"י, יניחן, כדי שיוכל להתפלל עם הציבור עם התפילין, ויתן בדעתו במשך היום להשיג תפילין של ראש של רש"י, יעבור זמן תפילה או שלא ימצא מניין אחר, יניח תפילין של רבינו תם בלי ברכה, ויתפלל עם הציבור, ויתן בדעתו להשיג במשך היום תפילין של רש"י כדי להניחן ולקרוא בהם קריאת שמע.

טו. מי שיש לו תפילין של יד של רש"י, ותפילין של ראש של רבינו תם, ואינו יכול לשאול מחבירו תפילין של ראש של רש"י, יניחן, כדי שיוכל להתפלל עם הציבור עם תפילין, ויתן בדעתו במשך היום להשיג תפילין של ראש של רש"י, ולהניחם בברכת על מצוות תפילין. ואם ממילא אין לפניו תפילה בציבור ויכול להמתין עד שישיג תפילין של ראש של רש"י ולא יעבור זמן תפילה, עדיף שימתין ויתפלל עם תפילין של ראש של רש"י.

טז. כיון שמפורש בתורה טעמה של מצוות תפילין, "למען תהיה תורת ה’ בפיך, כי ביד חזקה הוציאך ה’ ממצרים", הרי שלא תושג המטרה של מצוה זו בעשייתה בלא כוונה, ולכן יש לכוין בהנחתם לשם מצוות תפילין, ושציוונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו, וישעבד להקדוש ברוך הוא הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות. ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו. ובדיעבד אם כיון רק לשם מצוה בלבד, יצא.

יז. יניח תפילין של יד תחילה ואחר כך של ראש, דכתיב וקשרתם לאות על ידך, ואחר כך ולטוטפות בין עיניך.

 

 

יח. נוסח הברכה "אשר קדשנו במצותיו וציוונו להניח תפילין". ואף שכתוב בתורה וקשרתם, אין מברכים בלשון קשירה, אלא בלשון להניח תפילין, שעיקר המצווה היא שהתפילין יהיו מונחים עליו.

יט. אם טעה ובירך על תפילין של יד על מצוות תפילין, או שבירך על הנחת תפילין, אם נזכר תוך כדי דיבור יתקן ויאמר להניח תפילין, ואם עבר זמן של תוך כדי דיבור, לא יחזור לברך.

כ. יברך להניח בקמ"ץ תחת האות ה"א, ולא בפתח ובדגש. וידגיש את הלמ"ד שבתיבת תפילין.