תפילין מי שאין לו אלא תפילה אחת , מקום ואופן הנחתן

סימן כו – מי אין לו אלא תפילה אחת (המשך) - א.מי שאין לו אלא תפילה אחת, מניח אותה שיש לו, ומברך עליה. והוא הדין אם יש לו שתיהם, ויש לו שום אונס שאינו יכול להניח אלא אחת, מניח אותה שיכול...

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

סימן כו – מי אין לו אלא תפילה אחת  (המשך)
 
א. מי שאין לו  אלא תפילה אחת, מניח אותה שיש לו, ומברך עליה. והוא הדין אם יש לו שתיהם, ויש לו שום אונס שאינו יכול להניח אלא אחת, מניח אותה שיכול.
ב. אם מניח תפילה של יד מברך להניח תפילין, ואם מניח תפילה של ראש בלבד, מברך על מצוות תפילין.
  
סימן כז – מקום הנחתן ואפן הנחתן
 
ג. מקום הנחת תפילין של יד צריך להיות על הזרוע במקום הקיבורת, שהוא הבשר התפוח (בחלק שבין האציל לכתף), ויהדק הרצועה היטב כדי שהתפילין לא יזוזו ממקומן בכל משך זמן התפילה. וצריך להניחן כולן עם התיתורא שלהן על הקיבורת בצד חצי המרפק התחתון, הסמוך לאציל היד (למטה), ולא למעלה מזה אפילו כל שהוא. ויהיו התפילין של יד נוטים לצד הלב, כמו שנאמר, "ושמתם את דברי אלה על לבבכם". ואחר שהידק התפילין על הקיבורת ימשוך הרצועה לזרוע, ויכרוך שבע כריכות שלמות כנ"ל.
ד. מקום הנחת תפילין של ראש הוא במקום שערות הראש, ואסור שיהיה אפילו חלק קטן מאוד מהתפילין על המצח, אלא כולן יהיה מונחות במקום השיער, ומכוונות בין העיניים. וגם מי שנשרו שערותיו ידקדק מאד בזה שיניח אותן במקום שהיו לו שערות ראשו. ודורשי רשומות אמרו דרך רמז: אין מניחין תפילין אלא "בשבת", ופירש הגאון רבי עקיבא איגר, שהוא ראשי תיבות: במקום שיער במקום תפוח, התפילין של ראש במקום שיער, והתפילין של יד במקום התפוח שבזרוע.
ה. מאחר שרבים מן ההמון אינם זהירים בהנחת תפילין של ראש להניחן במקומן, ותפילין של ראש שלהם יורדות על המצח, לפיכך מצווה להוכיחם, ולהודיעם כי שתים רעות עשו, כי מבטלים בכך מצווה יקרה של תפילין, וגם בירכו ברכה לבטלה. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.
ו. מותר להסתכל בראי כדי לראות אם התפילין של ראש מונחין במקומן. ומכל מקום אין צריך להפקיד בזה כל כך, ודי שיבדוק כפי מה שיש ביכולתו שהתפילין יהיו מונחין במקומן, בין עיניו, ולא יטה לצדדין. וכן צריך שיהיה הקשר של התפילין של הראש באמצע.
ז. אם נשאר חלק מהתפילין של ראש המונח על ראשו, תלוי באויר קצת, וכמו שמצוי כן בתפילין גדולים, יוצא ידי חובת המצווה, כיון שאין דבר החוצץ ממש בין הראש לתפילין. ובלבד שהתפילין יהיו מונחות כנגד עיקרי השיער. ויזהר של יחזיק התפילין מהרצועות כדי להניחן על הראש, שאינו כבוד התפילין להחזיקן כך, אלא יחזיק התפילין מהבית והקשר, ויניחן על הראש.
ח. המנהג הנכון שיהא היו"ד של קשר התפילה של יד לצד הלב, ובתפילה עליו לצד חוץ. ויש להיזהר של תזוז היו"ד של הקשר מהתפילה. והזוהר הקדוש החמיר מאוד בזה. ולכן יש אומרים שטוב לקשור את היו"ד בגוף התפילין בחוט של גיד, בשעת עשיית התפילין, כדי שלא תזוז לעולם. ויש אומרים שחוט הגיד שסביב התיתורא הויי חציצה בין הזרוע לתפילין. ועל כל פנים יהדק הקשר היטב לתפילין.
ט. המנהג הנכון לתקן שהמעברתא שבה הרצועה עוברת, תהא מונחת לצד הכתף, והקציצה לצד היד.
י. כיון שנאמר בתורה לאות על ידך, צריך שיהיו התפילין על היד ממש, על הבשר, ולא יהיה דבר חוצץ בין תפילין לבשרו, לא שנא בתפילה שליד ולא שנא בתפילה של ראש. ודוקא בתפילין, אבל ברצועות אין להקפיד. אך לכתחילה ראוי להניח גם את הרצועות של יד על בשרו ממש.
יא. המגדל שיער ראשו כנגד פניו לנוי וליופי (בלורית), אין בזה משום חציצה בתפילין של ראש, ורק ידקדק להניחן במקום גידול השיער. ומכל מקום הירא את דבר ה’ ראוי לו להימנע מגידול שיער הראש, ועל כיוצא בזה המליצו: ויאמר "לקוצרים" ה’ עימכם.
יב. מי שנשרו כל שערותיו והניח על ראשו פאה נכרית, ומתבייש להסירה בבית הכנסת בעת הנחת התפילין, יש לייעץ לו שיניח תפילין בביתו בבוקר, קודם התפילה, על ראשו ממש בלי הפאה, ויקרא בהם קריאת שמע, ואחר כך יוכל להניחם על פאה בבית הכנסת, ויתפלל עמהם, כי יש אומרים שאין הפאה חשיבא כחציצה.
יג. מי שיש לו נשירה בשערות ראשו, ויש בראשו שערות תלושות מעורבות עם שערות מחוברות, לכתחילה יסרוק ראשו במברשת, כדי שלא ישארו שם שערות תלושות. ומיהו מעיקר הדין אין בזה חציצה. ואם רחץ את ראשו במים, והשערות עדיין רטובות, טוב לנגבם היטב קודם שיניח תפילין, מפני כבוד התפילין, ובכדי לחשוש לסוברים שיש בזה משום חציצה.
יד. תפילין של יד מותר להניחם גם מבלי להסיר את השעון יד מעליו, שאין ברצועות דין חציצה לאחר שכרך שבע הכריכות על זרועו, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
טו. תפילין שמשמחו על התיתורא שלהם מבפנים חומר שנקרא "ג’לאתין" או "לאק", כדי להשקיף את עור התיתורא, שיהיה ניכר מבחוץ שפרשיות מונחות בפנים, תפילין אלו כשרות, ואין לפוסלם מדין חציצה בין התפילין לפרשיות, שכיון שיש בזה נוי לתפילין, הרי זה בכלל מה שאמור: "כל לנאותו אינו חוצץ". ואפילו אם ג’לאתין זה נעשה מדבר טמא, אין לפסול התפילין משום דבעינן מן המותר בפיך, שבדבר אינו הכרחי לתפילין אין בזה חשש כלל.
טז. הלכה רווחת שצריך להניח תפילין בשמאל, וכמו שדרשו חז"ל (מנחות לז.) ממה שנאמר וקשרתם, ויסמיך ליה וכתבתם, מה הכתיבה בימין אף הקשירה בימין, וכיון שהקשירה בימין ההנחה בשמאל (שביד ימין קושר התפילין על יד שמאלו). או משום שנאמר והיה לאות על ידכה, יד כהה, רוצה לומר היד השמאלית שהיא חלשה. לפיכך מי שהניח תפילין בימינו, אף בדיעבד לא יצא. והאיטר שכל מלאכתו וכתיבתו נעשית בשמאלו, צריך הלניח תפילין ביד ימין, שהיא שמאל כל אדם. ואם הניח תפילין בשמאל, אף בדיעבד לא יצא.
יז. מי שכותב בשמאל, וכל מלאכתו עושה בימין, היד שכותב בה נחשבת לימין, ומניח תפילין ביד האחרת, וכדרשת חז"ל מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, ואם רוב מעשיו בשמאל וכותב בימין, מניח תפילין ככל אדם בשמאל, שלעולם הולכים אחר היד שכותב בה לחושבה כימין. מכל מקום הואיל ויש הרבה פוסקים שחולקים וסוברים שיש ללכת אחר היד שעושה בה את רוב מעשיו, שהשניה היא יד כהה, טוב שאחר התפילה יניח התפילין גם ביד האחרת ויקרא בהן קריאת שמע, ויוצא ידי חובת המצווה לכל הדעות, ואף בתפילין של רבינו תם טוב להחמיר היכא דאפשר להניח ב’ זוגות תפילין.
יח. נער שהיה רגיל לכתוב ולעשות מעשיו ביד ימינו, כדרך כל אדם, ואחר כך הרגיל עצמו לכתוב בשמאל, יניח תפילין בשמאל כדרך כל אדם, שהואיל ולא היה איטר משנולד, אלא רק הרגיל עצמו לאחר מכן, אין עליו דין איטר.
יט. חולה שידו הימנית משותקת, צריך להניח תפילין על ידי בניו או בנותיו, או על ידי אחרים, אפילו אם יצטרך לשלם להם איזה סך עבור טיפולם הקבוע בו. ויניחו לו התפילין על ידו השמאלית, ככל אדם (ונראה שיניחן ללא ברכה).
כ. מי שיש לו מכה בזרועו, ואי אפשר לו להניח תפילין של יד אלא בחלק העליון של הזרוע סמוך לכתף, יניח אותן בלי לברכה. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

סדר הנחת תפילין (המשך)-
א.אף שמן הדין היה ראוי לברך להניח תפילין מעומד, ככל ברכת המצוות, מכל מקום המנהג על פי הסוד לברך מיושב.
ב.בעת שכורך הרצועה על האצבע, טוב שיכרכנה כשהוא עומד.
ג.יש נוהגים...

Featured Products