הלכות תפילה – שלא להפסיק כנגד המתפלל

 

א. אם היה עומד מתחילה, ורואה אדם שבא לצידו להתפלל, מהדין מותר לו לשבת במקומו קודם שיתחיל זה להתפלל, ומכל מקום אם ניכר שיושב משום הכי, יש לאסור משום זילותא.

ב. כשיש מחיצה של זכוכית לפני המתפלל, או מן הצדדים, מאחר וסוף סוף המתפלל רואה את היושב לפניו, לא מהני בזה הפסק הזכוכית, וכן הדין לעניין לעבור לפני המתפלל כשיש הפסק מחיצה של זכוכית ביניהם.

ג. אסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ד’ אמות, והיינו תוך 1.92 מטר מהמתפלל. ואיסור זה הוא גם בזמן הזה שאין הכל מכוונים. ודוקא לפניהם, אבל בצידיהם מותר לעבור ולעמוד. ולדברי הזוהר הקדוש יש להחמיר שלא לעבור כנגד המתפלל כמלא עיניו, וכן שלא לעבור מצידי המתפלל, בתוך ד’ אמות. והמחמיר תבוא עליו ברכה.

ד. יש אומרים שאם המתפלל משלשל הטלית על פניו, או עוצם את עיניו, מותר לעבור כנגדו. ויש מחמירים בזה, משום דלא פלוג רבנן. ובפרט לפי דברי הזוה"ק. ונכון להחמיר בזה. זולת בשעת הדחק.

ה. כהן הרוצה לישא כפיו ובכדי ליטול את ידיו קודם נשיאות כפיים צריך לעבור לפני המתפלל, יש להורות לו לישא את כפיו בלא נטילת ידים, ויסמוך על מה שנטל את ידיו בבוקר. ובלבד ששמר ידיו ולא נגע במקומות המצריכים נטילה.

ו. מי שהוצרך לילך וליתן שיעור לרבים, והרבים ממתינים לו, מותר לו לעבור לפני המתפלל לצורך השיעור. דחשיב בכלל מצווה דרבים שדוחה לאיסור זה. ובפרט אם המתפלל משלשל טליתו על פניו.

ז. ציבור שממתין לעשירי לצורך אמירת קדיש או קדושה, ואחד נמצא בחדר הסמוך, ובכדי להגיע למקום שבו הציבור ממתין לעשירי עליו לעבור לפני המתפלל, יש מקילים לעבור לפני המתפלל, כדי להשלים להם מניין. ויש חולקים, ובשעת הדחק כשיש טורח ציבור, ובפרט כשהמתפלל עוצם את עיניו או משלשל טליתו על עיניו, אפשר להקל לעבור לפני המתפלל.

ח. יש אומרים שמותר לעבור לפני המתפלל כדי שלא לעבור על בל תשקצו, כל שאין אונס גמור בדבר. ויש חולקים ואינם מתירים אלא כשיש אונס גמור בדבר. והיכא שהמתפלל עוצם את עיניו המיקל יש לו על מי שיסמוך. וכל זה כשאינו אונס לצאת לצרכיו בדחיפות, הא לאו הכי יש להקל. ולכולי עלמא אם הוצרך לנקביו ופסק ויצא באמצע התפילה, וחוזר מבית הכסא, אין לו להקל לעבור כנגד המתפלל, כדי להתפלל במקום שהתפלל.

ט. אין להקל לעבור לפני המתפלל כדי להגיע למקומו הקבוע, שהרי אין עניין זה דקביעות מקום לתפילה מעכב כל כך שיצטרך לעבור על איסור בשביל לקיים דבר זה.

י. יש אומרים שמותר לעבור כנגד קטן המתפלל שמונה עשרה. והגאון החזון איש מחמיר אף בזה. ואף שהעיקר להקל בזה, מכל מקום נכון להחמיר בזה היכא דאפשר.

יא. אין לעבור גם כנגד אישה המתפללת שמונה עשרה.

יב. היכא שהמתפלל עמד במקום המשמש מקום מעבר לרבים, כגון בפרוזדור בית הכנסת, יש אומרים שמותר לעבור כנגדו, כדי להגיע לתפילה סדירה ומיושבת, או לצורך לימודו, כשאין לו ברירה אחרת. וטוב שיאמר פסוקי תהילים או מאמר חז"ל בעת שעובר. ואף שיש מקום לומר שאף על פי שהמתפלל לא טוב עשה בעומדו להתפלל במקום כזה, מכל מקום אין לעבור על איסור לעבור לפני המתפלל מכל מקום בשעת הדחק אפשר לסמוך על המקילים, ובפרט היכא שהמתפלל נמצא ברשות אחרת, כגון שמתפלל כנגד הפתח.

יג. אם השלים תפילתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו, אסור לפסוע ג’ פסיעות עד שיגמור מי שאחריו את תפילתו, שאם יפסע נמצא כעובר נגד המתפלל. ואפילו אם זה שאחריו מאריך הרבה בתפילתו אין להקל לפסוע כנגדו. ויש מקילין בכהאי גוונא אם פוסע לצדדים, ובפרט בזקן או חולה, או מי שתש כוחו בימי הצומות.

יד. אם השלים תפילתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו, אסור לפסוע ג’ פסיעות אפילו אם האחרון התחיל להתפלל אחריו, מאחר שכבר התחיל, וזה שפוסע נחשב לבא בגבולו.

טו. במה דברים אמורים שאסור לפסוע ג’ פסיעות כנגד המתפלל, דוקא באופן שע"י שיפסע יגיע לתוך ד’ אמות של זה המתפלל אחריו. אבל אם גם אחר שיפסע ג’ פסיעות לא יגיע לתו ד’ אמות של זה שמתפלל אחריו, מותר לו לפסוע, אף שהוא כנגד פניו של המתפלל. ואפילו אם המתפלל אחריו עומד בתוך ד’ אמותיו, אם פוסע לצדדים, לפי דעת מרן יש להקל בזה. וכבר נתבאר שלדעת הזוה"ק אסור לעבור כנגד המתפלל לפניו כמלוא עיניו, ומצדדיו בתוך ד’ אמות. והמחמיר שלא לפסוע כנגד המתפלל כמלוא עיניו, וגם כשהוא עומד מצידי המתפלל, תבוא עליו ברכה.

טז. יש אומרים שאם השלים תפילתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו, אסור לפסוע ג’ פסיעות אפילו אם הוא עוסק בתחנונים שלאחר התפילה. ויש מקילים בזה. ובמקום צורך אפשר לסמוך על סברתם להקל לעבור לפני מי שעומד בתחנונים.

יז. מי שסיים תפילתו, אך אינו יכול לפסוע ג’ פסיעות מפני שאחר עומד בתפילת שמונה עשרה תוך ד’ אמותיו, יש אומרים שמותר לעבור כנגד זה שסיים תפילתו, או לפסוע ג’ פסיעות, כל שהוא רחוק ד’ אמות מהשני שעומד אחריו.

יח. יש מי שאומר שאם הרב סיים תפילתו והשליח ציבור ממתין עליו כנהוג, דמותר לו לפסוע אף שיש מי שמתפלל אחריו, משום טירחא דציבורא. ולדינא, אם הרב יכול לרמוז לשליח ציבור בידו, שלא להמתין עליו, עדיף טפי. ואמנם שליח ציבור שסיים תפילת הלחש, אך העומד מאחריו לא סיים תפילתו, ואין השליח ציבור יכול לפסוע לתוך ד’ אמותיו, כיון שיש בזה טורח ציבור יתחיל השליח ציבור בתפילת החזרה ויפסע אחר כך בסיום החזרה.

יט. יש מקפידים שלא ילך אדם לפניהם כשעומדים במקום שכלו ג’ פסיעות שלהם, עד שישובו למקומם, ויש סמך למנהגם. אבל מה שיש נוהגים שאם רואים מי שרוצה ללכת לפניהם ממהרים לשוב למקומם טרם שימתינו כשיעור מהמפורש בשולחן ערוך, טועים הם.

כ. אם מיד כשסיים היחיד תפילתו ופסע שלוש פסיעות הגיע השליח ציבור לקדושה, רשאי לפסוע מדי ולחזור למקומו לומר הקדושה במקום שהתפלל שמונה עשרה. וכן נהגו רבנן קדישי.