איזה מים כשרים לנטילת ידיים, חציצה בנטילה,ועוד

 

א. אם הניח בקבוק חלב חם בתוך כלי עם מים צוננים, כדי לקרר את החלב, אין ליטול הידיים ממים אלה. וכן אם צינן יין במים, או מים במים, אין ליטול מהם נטילת ידיים, דחשיב כמים שנעשה בהם מלאכה. אבל אם הניח מים צוננים בתוך מים קרים כדי שלא תפוג צינתם, או כדי למנוע שהמים יתחממו מחום היום, כשרים לנטילת ידיים ואינם חשובים כמים שנעשה בהם מלאכה. וכן הנותן קנקן סודה לתוך מים קרים כדי לשמור על הקור של הסודה, המים כשריםלנטילת ידיים. מאחר שרק שמר על הסודה שלא תתחמם יותר, והסודה כבר היתה צוננת.

ב. מים המתהווים על ידי קרח שנימס, כשרים לנטילת ידיים. וכן מים של מקרר קרח, כשרים לנטילת ידיים ואינם חשובים כמים שנעשה בהם מלאכת קירור, שהרי פנים חדשות באו לכאן.

ג. מים שידע את משקלם ושקל כנגדם בשר, אף לא נעשה מלאכה בגופן, פסולים לנטילה.

ד. אם נתן מים בכלי כדי לבדוק אם הוא נקוב, המים כשרים לנטילה כשאין לו מים אחרים.

ה. אם נתן מים בצלוחית לראות כמה מים הצלוחית מכילה, יש אומרים שמים אלה פסולים לנטילה.

ו. מים שהונחו בחבית חדשה כדי שהחבית תשאב מהמים, ואחר כך נותנים לתוך החבית יין, או שמן, ואז החבית לא תשאב מהיין והשמן, יש להכשיר מים אלא לנטילת ידיים, ואינם נחשבים כמים שנעשה בהם מלאכה.

ז. מים ששתה מהם כלב או חזיר, אף שלדעת מרן הש"ע אין לפוסלם לנטילת ידיים, מכל מקום נכון לחוש בזה לדעת המחמירים, מאחר שכן מצאנו בתוספתא. אולם בשאר בהמות יש להתיר. ובשעת הדחק יש להתיר גם במים ששתה מהם כלב או חזיר. אך נוטל בלא ברכה, והמברך יש לו על מה שיסמוך. ומים נקיים ששתו מהם התרנגולים, כשרים לנטילת ידיים.

ח. מים חמים שהוחמו על ידי האש, מותר ליטל מהם. אך ימתין עד שיהיו פושרים, שאז לכולי עלמא אפשר ליטול מהם, ובפרט שקשה ליטול הידיים במים חמים שהיד סולדת בהם.

ט. אין ליטול הידיים מהמים של חמי טבריה, מפני שהם מרים ואינם ראויים לשתיית כלב.

י. מים סרוחים, שאין הכלב יכול לשתות מהם, אין ליטול מהם, ומים סרוחים שזיקקום, יש אומרים שחזרו להכשרם הראשון ומותר ליטול מהם נטילת ידיים. ומים סרוחים הנמצאים בבורות, ומפיגים סרחונם באויר הרקיע, כל עוד שלא הפיגו סרחונם, פסולים לנטילה.

יא. אין נוטלים ממי הים, שהרי אינם ראויים לשתיית כלב. ולכן יטביל ידיו במי הים, והוא הדין במעיין, אפילו אין בו ארבעים סאה, שאם אין לו כלי לנטילה, יטביל ידיו במעיין, או במקווה שיש בו ארבעים סאה, ויברך על נטילת ידיים. ולא על טבילת ידיים. ויכסה שתי ידיו בבת אחת. ואם הרתיח את מי הים עד שהלכה מרירותם, כשרים לנטילה. ואם אי אפשר להרתיח את מי הים, וגם אינו יכול להטביל ידיו בים, כגון שהוא נמצא בספינה, ואין לו מים אחרים, יטול ידיו ממי הים המלוחים דרך נטילה, ולא יברך, וזה עדיף יותר מאשר ינקה את ידיו במידי דמנקי.

יב. אין להתיר לכתחילה ליטול הידיים לסעודה בחדר אמבטיה שיש שם בית כסא, אף על פי שקבוע בו סילון מים השוטפים בזרם אדיר ומנקים את האסלה היטב. ובשעת הדחק שאין לו מקום אחר לנטילת ידיים, יש להקל.

יג. חדר אמבטיה שאין שם בית כסא, ויש שם ברז קבוע עם קערת רחצה, מותר לכתחילה ליטול שם את הידיים. ויברך על הנטילה מחוץ לחדר האמבטיה. והמחמיר ליטול את ידיו תמיד במטבח וכו’, תבוא עליו הברכה.

יד. מים שהיו בתוך כלי ושהו בבית הכסא, ואפילו היו מכוסים, נכון להחמיר היכא דאפשר שלא ליטול בהם את הידיים. ובשעת הדחק יש להקל, ובפרט בבתי כסא של זמנינו.

טו. אם אין לו מים רשאי ליטול ידיו לסעודה במי סודה, ויברך על נטילה זו. ואם אין לו גם מי סודה, וכגון כשהוא על אם הדרך, בשעת הדחק כזו יטול ידיו אף במשקאות בעלי צבע, וכגון קולה וקפה ותה, אך לא יברך על הנטילה. וכן מותר ליטול ידיו בשכר ושאר משקים (חוץ מן היין) ואין בזה משום ביזוי אוכלים. וגם אין בהם חשש משום פסול דשינוי מראה. ואם אין לו גם משקים אלו, יטול ידיו במיץ פירות טבעי.

טז. מותר ליטול ידיים ממיתקן סיפולוקס, באופן שלוחץ על הידית והמים יוצאים בקילוח בבת אחת וכן מותר ליטול ידיים בבקבוק, באופן שהמים יורדים בלא הפסק.

יז. אין נוטלים ידים בשמן, בין שמן זית בין שמן סויה, אף בשעת הדוחק.

יח. שלג וברד וכל דבר שברייתו מן המים, ויש בהם שיעור רביעית, מותר ליטול ידיו מהם, אבל צריך לרסקם. ובשבת אסור לרסקם בידיים.

 

 

יט. צריך להיזהר מחציצה, שכל דבר החוצץ בטבילה חוצץ בנטילת ידיים. ואם עסק בידיו קודם הנטילה בשמן ובנפט, ומחמת כן אין המים נראים על איזה מקום בכף היד, אם יש לו עוד מים ישפוך עוד מים, ואם אין לו עוד מים, יצא ידי-חובת הנטילה. וניגב ידיו ויוצא ידי חובה לדעת האומרים ששיעור הנטילה הוא עד סוף אצבעותיו. ואם אירע שנטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו, רשאי לברך על נטילת ידיים, כיון שמעיקר הדין בנטילה עד סוף קשרי אצבעותיו. ואם נטל מקצת ידו ולאחר מכן ניגבה, ושוב נטל שארית ידו, צריך לחזור וליטול, שאין נטילה לחצאין. אבל אם נטל מקצת ידיו ולא ניגב, וחזר ונטל שארית ידו, מועיל לנטילה ורשאי לברך.

כ. צריך לנקות ידיו מלכלוך שתחת הציפורן. וכן צריך להסיר הטבעת בשעת נטילת ידיים. אמנם איש שמלאכתו נקיה, ואין דרכו להסיר את טבעתו מאצבעו כלל, מותר לו ליטול ידיו עם הטבעת, אפילו אם היא מהודקת לאצבע. ואפילו אם יש בה אבן טובה. והמחמיר תבוא עליו ברכה. אמנם אם בשביל האבן שיש בטבעת מקפיד להסיר הטבעת שלא תתקלקל במים, צריך להוציא הטבעת קודם הנטילה משום חציצה.