דין בציעת הפת בשבת,דברים האסורים לעשות לאור הנר

 

א.  אין למסור את הלחם למסובין ביד, שאין מסירה ביד אלא לאבל. ואף לאבל בשבת לא יתן לו בידו, שאין להראות אבלות בפרהסיא בשבת. ואין לזרוק את הלחם. (ילקו"י ד/א שיב)

ב. סעודה ראשונה ושניה [של שחרית] לכולי עלמא אי אפשר לעשותן בלי פת. ויש אומרים שאם אין לו פת יוצאים ידי חובת סעודות שבת בפת הבאה בכיסנין. וכבר נתבאר לעיל שגם בקידוש הלילה אפשר להקל באכילת עוגה כדי שיהיה קידוש במקום סעודה. אבל אכילת אורז אינה מועילה כדי לחושבו סעודה לענין זה. וכן אכילת תמרים לא מהני לקידוש במקום סעודה. אבל שתיית יין של הקידוש מהני לקידוש במקום סעודה.

ג. בסעודות שבת צריך לאכול יותר משיעור כביצה פת [כ54- גרם]. [ובפרט אחר שבירך על נטילת ידים, ונודע שאין מברכים על נטילת ידים אלא כשבדעתו לאכול פת שיעור כביצה]. ואם אינו יכול לאכול פת כביצה, יאכל שיעור כזית. [ובאופן כזה יטול ידיו בלי ברכה]. וצריך שיאכל את הכזית פת בתוך שיעור אכילת פרס, שהוא כ- 7 דקות וחצי. וחכם עיניו בראשו, שלא ישבע משאר מאכלים, קודם אכילת פת בתוך כדי אכילת פרס. (ילקו"י ד/א שיג)

ד. מי שאינו אוכל, אינו רשאי לברך המוציא כדי להוציא אחרים ידי חובת הברכה, שאף בשבת שיש חיוב לאכול פת, אין לברך בשביל אחר ברכת המוציא, אם אינו אוכל עמהם. ולא התירו לברך לאחרים אף שאינו טועם, אלא בברכת המוציא שבליל פסח, ובברכת היין שבקידוש.

ה. מנהג יפה הוא לשורר שירות ותשבחות להשי"ת בסעודות שבת ויום טוב.

ו. טוב לומר דברי תורה לבני ביתו בסעודות שבת בעניני פרשת השבוע. ונכון שילמד בליל שבת ארבעה פרקים ראשונים של משניות שבת, וישלים ביום. [ויש הלומדים בליל שבת שמונה פרקים]. ואם הוא טרוד בלימודו, אינו חייב לשנות מסדר לימודו כדי ללמוד פרקי שבת.

ז. בשבת וביום טוב לא נהגו לכסות את הסכינים בשעת ברכת המזון, או להסירן מעל השולחן.

 

 

ח. אין לקרוא בספר לאור הנר בשבת, מחשש שמא יטה את השמן לפתילה, ונמצא מבעיר בשבת. ואפילו אם קורא ואינו מוציא בפיו אסור, אף אם הנר נמצא במקום גבוה.

ט. יש אומרים שאסור ללמוד בליל שבת לאור מנורת נפט, אף שאורה רב, דיש לחוש שמא יגביה יותר את האור. ויש חולקים. ולכן לכתחילה טוב שיעשה היכר מסויים, כדי שלא ישכח ויבא להטות את הנר, וכגון שידביק פתק "שבת היום" ליד בית המנורה, שבזה יש להתיר.

י. נר של שעוה אף שאין הטייה שייכת בו, אסור לקרוא לאורו בליל שבת, דחיישינן שמא ימחוט את הפתילה. (ילקו"י ד/א שיז)

יא. מותר ללמוד בליל שבת לאור מנורת חשמל מיטלטלת, שאין לגזור שמא יבוא לכבות בידים את אור החשמל עם גמר לימודו כהרגלו בימות החול, שזו היא גזרה חדשה שלא גזרו חז"ל, ואין לנו לגזור גזירות מדעתינו. ובפרט שכיבוי החשמל בשבת איסורו מדרבנן, שהרי אין הכיבוי לצורך עשיית פחמים, וגזרה לגזרה הוא. ולא גזרינן נר חשמל אטו נר שמן, שאין לגזור מין אחד אטו מין אחר. ועוד, שהגזרה היתה שמא ימחוט ויבא לידי הבערה. וגם אי נימא ויחששו שמא יכבה, היינו לצורך הדלקה טובה יותר אבל לא חששו שיכבה לגמרי.

יב. אפילו במנורות חשמל שאפשר להוסיף ולהרבות את אורן על ידי הדלקת נרות נוספים, בלחיצת כפתור, כגון בנברשת שיש בה כמה מנורות חשמל, ורק חלק מהמנורות דולקות, יש להתיר לקרוא לאורן בליל שבת, ואין לגוזר שמא מתוך שיראה שהאור מועט יבוא להדליק נר חשמל נוסף, שגזרת חכמים באיסור לימוד לאור הנר הוא שמא יבוא להגביה את האור, ולא להדלקת נר נוסף, ואין לנו לגזור גזרות חדשות מדעתינו. ואין להחמיר בזה ולגרום לביטול תורה חס ושלום, שזו חומרא הבאה לידי קולא. (ילקו"י ד/א שיט)

יג. גם במנורות חשמל שאפשר להגביר את מידת האור של המנורה עצמה לפי הצורך, אין לגזור שמא יטה, ומותר ללמוד לאורם גם בשבת. ומכל מקום בזה טוב ונכון לכתחילה שיכתוב מערב שבת על פתק נייר באותיות גדולות "שבת", ויניחנו סמוך לכפתור החשמל, כדי שאם יבוא להגביר את מדת האור, יזכור מיד וימנע מחילול שבת. (ילקו"י ד/א שכ)

יד. אם אירע הפסקת חשמל בליל שבת, ועדיין לא בירכו ברכת המזון, אסור לברך ברכת המזון לאור הנר מתוך הספר, מחשש שמא יטה את הנר כדי שיאיר יפה, אלא אם כן הברכות שגורות בפיו. וכשאין הברכות שגורות בפיו, יכול לברך ברכת המזון מתוך ספר לאור הנר, באופן שיקרא עם אדם נוסף מתוך הספר, שאז אין חשש שמא יטה את הנר. או שיעמיד שומר שלא יטה. ואם אין שם אדם אחר, וגם אין הברכה שגורה בפיו, אם אכל ושבע ונתחייב בברכת המזון מן התורה, יברך לאור הנר. ויברך גם ברכה רביעית. (ילקו"י ד/א שכא)

טו. והוא הדין בזה לענין קריאת שניים מקרא ואחד תרגום בליל שבת, שאם אין הפרשה שגורה בפיו, יכול לקוראה עם אדם נוסף, שאז אין חשש שמא יטה. אבל אין להקל בזה בקריאת דברי רשות. (ילקו"י ד/א שכג)

טז. אם אירע הפסקת חשמל בליל שבת באמצע תפילת ערבית בבית הכנסת, מותר לקרוא "במה מדליקין" לאור הנר, אבל שאר הלכות שבת אין לקרוא לאור הנר. (ילקו"י ד/א שכג)

יז. אם נכבה החשמל בבית הכנסת בליל שבת, מי שהתפילה שגורה בפיו, מותר להתפלל מתוך הסידור לאור הנר, אבל אם אין התפילה שגורה בפיו, אסור להתפלל מתוך הסידור, אלא אם כן יקרא עמו אדם נוסף. (ילקו"י ד/א שכג)

יח. ביום הכפורים אף שאין התפילה שגררה בפיו, מותר להתפלל לאור הנר, שהרי אימת יום הכפורים עליו. ואף אם חל יום הכפורים בשבת, מותר להתפלל לאור הנר. וכן ראש השנה שחל להיות בשבת, מותר להתפלל לאור הנר, אף אם אין התפילה שגורה בפיו. אך לימוד לאור הנר אסור בראש השנה שחל בשבת, וביום הכפורים. (ילקו"י ד/א שכד)

יט. כשחל פסח בשבת, אם אין ההגדה שגורה בפיו קצת, אסור לקרוא לאור הנר שמא יטה, אפילו אם יגרום ביטול מצות ההגדה לגמרי. ויקרא על ידי שומר. ואם יודע ראשי פרקים מותר לקרוא בספר. ולאור החשמל מותר בכל ענין, וכמבואר. (ילקו"י ד/א שכד)

כ. בני זוג המתגוררים אצל קרוביהם, וייחדו להם חדר בדירה, ומדליקין שם נרות שבת, אחר שכבה החשמל אסור להם לבדוק את בגדיהם לאור הנר, כדי להבחין בין בגדיו לבגדי אחרים, שמא יטו את הנר כדי שיאיר יפה. ואם אין צריך עיון רב כדי להבחין בין בגדיו לבגדי אשתו, יש להקל לבודקן לאור הנר, בנר של שעוה או חלב. (ילקו"י ד/א שכג)