ברירה במשקין,דין הבורר לצורך אחרים ועוד

סימן שיט - ברירה במשקין (המשך) - א. מותר להוציא בשבת את השקית התה שהונחה בכוס מים חמים, כלי שלישי, ואין לחוש בזה לאיסור בורר. וכן מותר להוציא את הביצים המונחים על פני התבשיל, וכל כיוצא באלה.

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן שיט – ברירה במשקין (המשך)
 
 
א. מותר להוציא בשבת את השקית התה שהונחה בכוס מים חמים, כלי שלישי, ואין לחוש בזה לאיסור בורר. וכן מותר להוציא את הביצים המונחים על פני התבשיל, וכל כיוצא באלה.
ב. אם נפל זבוב או יתוש לתוך כוס של יין או של מים, מעיקר הדין מותר להוציאם בשבת ביד או בכף כדי לזורקם, ואפילו בלי משקה כלל, ואין בזה חשש איסור בורר, שאין ברירה בלח. ומהיות טוב נכון להחמיר ולהסירם יחד עם מעט מהמשקה, או שיעשה כן על-ידי הטיית הכוס לצד ושפיכת מעט משקה עם הזבוב. (ילקו"י ד/ג רפז)
ג. מותר לנשוף בשבת על זבוב הנמצא במשקה כדי לקרבו לצדי הכוס, כדי שיוכל לשפוך קצת מן המשקה יחד עם הזבוב. (ילקו"י ד/ג רפט)
ד. בורות שיש בהם מים ומצויים בהם תולעים, ורוצה לסנן את המים בשבת, הנכון הוא ליתן בגד על פי הכלי ששותה ממנו, ולשתות, [ויש לייחד בגד מיוחד לזה כדי להינצל מאיסור כיבוס הבגד]. שבאופן כזה לכולי עלמא שרי.
ה. מסננת המותקנת על פי הברז, אין צריך להורידה מהברז מערב-שבת, ומותר להשתמש בה בשבת, מכיון שהמים שבברזים שלנו הם צלולים ונקיים וראויים לשתיה כמות-שהן, ואין המסננת באה אלא לתוספת נקיות, לפיכך אין לחוש בזה לאיסור בורר. ויש להקל בזה אף אם מקפיד שלא לשתות בלא הסינון. (ילקו"י ד/ג רצב)
ו. מה שמצוי כיום שכאשר יש קלקול בצינורות המים, נכנס לשם עפר רב שיש הכרח להשתמש במסננת דקה, יש אומרים שצריך להכין מים מערב שבת לשתיה. אבל לרחיצת ידיו או הכלים אין צריך להכין מים מערב שבת, שהרי אין מקפידים על זה כל כך.
ז. מותר להשתמש בשבת בכיור מטבח שיש בו מסננת, או משולש הניתן בכיור שנותנים בו פסולת, ואין בזה איסור בורר. (ילקו"י ד/ג רצג)
ח. השותה בשבת כוס מים או שאר משקים, מותר לו לשפוך מעט מהכוס קודם ששותה, [מפני מים הרעים, ששתה מהם שד, וזו תקנתן, או ששורה עליהם רוח רעה, כמבואר בגמרא חולין], ואינו חשיב כבורר פסולת מתוך אוכל. (ילקו"י ד/ג רצג)
   
סימן שיט – דין הבורר לצורך אחרים
   
ט. מותר לברור בשבת אוכל מתוך פסולת בידו לאלתר לצורך אחרים, ואף-על-פי שאינו אוכל עמהם. ולכן מי שעובד בישיבה וצריך להכין סעודה שלישית לבני הישיבה, ופעמים שהדבר כרוך בברירת אוכל מתוך פסולת, מותר לו לברור סמוך לסעודה באופן המבואר בסעיף ט’. וכן מותר לברור גם לצורך אחרים העומדים לסעוד תיכף, סמוך לסעודתם, אפילו אינו סועד עמהם.
י. הבורר כלי כדי להשאילו לחבירו, והלה ישתמש בו לאחר זמן, חשיב כבורר לאלתר, כיון שעבור הנותן התשמיש הוא נתינת הכלי לחבירו, ובזה גמר המשאיל את שימושו בכלי זה, והרי הוא נחשב לאלתר. (ילקו"י ד/ג רצז בהערה)
יא. ומכל מקום נראה שיש להחמיר שלא לברור יותר מהשיעור שיאכלו לאלתר. ולכן אם יודע שאין האורחים אוכלים כל מה שמניח לפניהם בצלחת, לא יברור אפילו אוכל מתוך פסולת יותר מכדי אכילה לאלתר, ואפילו הוא עושה כן למלאת הצלחת לכבוד האורחים, יש להחמיר. ואף שיש אומרים מכיון שבורר לצורך אורחים כדי לכבדן מיקרי לאלתר, מכל מקום מאחר שהוא ספק איסור תורה, יש להחמיר בזה. (ילקו"י ד/ג רצז)
יב. הבורר בשבת כדי להאכיל בהמה או עוף, מותר לברור את הפסולת הראויה לבהמה ולעוף מתוך האוכל, כדי להאכילם לאלתר. מפני שהפסולת שהוא רוצה בה עתה נחשבת לאוכל והרי הוא כבורר אוכל מתוך פסולת. ויש אומרים שיש לעשות כן בצינעא, מפני מראית העין, פן יחשדוהו שהוא בורר פסולת מתוך אוכל שאסור אפילו על דעת לאכול לאלתר, אלא-אם-כן בורר הפסולת ונותנה מיד בסל המיוחד למאכל בהמה שאז אין לחוש מפני מראית העין. והמיקל שלא לחוש למראית העין בזה, יש לו על-מה שיסמוך.
    
סימן שיט – עניני ברירה שבתוך הסעודה
    
יג. מותר לברור בשבת את העצמות הדקים שבתוך הדגים, כדרך אכילתו, ואינו נחשב כבורר פסולת מתוך אוכל. (ילקו"י ד/ג ש)
יד. עצמות שנפרדו מן הדגים אר מן הבשר שבתוך הצלחת, לא יבררם לסלקם, דחשיב כבורר פסולת מתוך אוכל, אלא ישאירם בצלחת. (ילקו"י ד/ג שא)
טו. מותר לתלוש בשבת את הנוצות הדקים שנשתיירו בכנף העוף לאחר הבישול, בדרך אכילתו, ואין בזה משום בורר פסולת מתוך אוכל. [וגם אין לחוש בזה לאיסור גוזז, מכיון שהוא אחר בישול אין דרך גזיזה בכך]. (ילקו"י ד/ג שב)
טז. מותר להסיר בשבת את העור מהעוף לצורך אכילת העוף לאלתר, ואין בזה איסור בורר פסולת מתוך אוכל. (ילקו"י ד/ג דש)
יז. מותר להוציא בשבת חתיכות בשר או ירקות הניכרות בפני עצמן ומונחות בתוך מרק, וכן דגים מהרוטב, אף שמוציאם על מנת להניחם. אך חתיכות קטנות של אוכל שיש קצת טורח בהסרתם מפני קטנותם, נחשבות כמעורבים עם המרק ויש לחוש שמא יש בהם איסור בורר. ולכן טוב שיקח מעט מרק עם החתיכות, כמבואר לעיל לגבי זבוב שנפל למשקה.
יח. יש מי שאומר שמותר להוציא חתיכות בשר וכדומה מקדרת החמין במצקת שיש בה חורים, אף שהנוזלים מסתננים דרך החורים, אם עושה כן לצורך אכילה לאלתר, ואין בזה איסור בורר. והמחמיר תבוא עליו ברכה. ומותר להזיז ולסלק את האוכל הנמצא בחלק העליון של הקדרה, כדי להגיע לחתיכות הנמצאות בתחתית הקדרה.
יט. מלחיה שיש בה גרגירי אורז שנועדו למנוע היווצרות גושים במלח, מותר להשתמש בה בשבת, ואין לחוש בזה לאיסור בורר. (ילקו"י ד/ג שז)
כ. מותר לעשות בשבת לבן (יגורט), כאשר נותנים מעט מן הלבן לתוך חלב, כדי שיקפה וייעשה לבן, ואין בזה משום בורר, שהרי נקפא כולו כמות-שהוא, ואוכלים אותו כולו כאחד.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה