ממון

 

 

מי שהוא שולט ביצרו, בניו אינם יוצאים לתרבות רעה, ועל ידי זה ממונו נתברך, ועל ידי זה לא יבוא לידי נסיון.

 

הדרכים מביאים את האדם ללשון הרע, ועבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים – ואלו העבירות מפסידות את הפרנסה.

 

הסוחר הגדול שבעיר – הוא הנר שבעיר.

 

מי שהוא סרסור, כשרוצה לסרסר שיקנה אדם גדול איזהו דבר מאדם פחות, ורואה שאין דבריו נכנסים באוזני האדם הפחות, שימכור את הדבר לאדם הגדול – אזי יתפלל הסרסור, שיכנסו דבריו באוזני הפחות וימכור לאדם החשוב.

 

על ידי הממון שנותן לעניי ארץ ישראל, על ידי זה ממונו נתקיים בידו.

 

השרפות באים לעולם בשביל מעות עבודה זרה לכלות אותם.

 

כשקם מלך חדש או שר חדש, אזי נתחדש ונשתנה הפרנסה.

 

מי שעיסקו ומשאו-ומתנו עם האומות בעת חגם, או אפילו שלא בעת חגם, אלא שפרנסתו היא, שמעמיד דברים לעבודה זרה שלהם, על ידי זה אישתו שופעת דם תיכף סמוך לטבילתה.

 

מי שעושה פירוד בין איש לאישתו, כלומר: שהולך לאיש ומייפה את האישה בפני הבעל, והולך אל האישה ומגנה את בעלה בעיניה, עד שנעשה פירוד ביניהם – על ידי זה נעשה טרוד במזונותיו.

 

מי שסחורותיו ונחלותיו מפוזרים ואינם במקום אחד – לפעמים ניצול על ידי זה מקריעה על מתו.