תורה קא – בקרוב עלי מרעים

 

 

הענין הוא כך. כי ביה ה’ צור עולמים (ישעיה כו) – היינו בראשית ברא, כי בתורה, שנקראת ראשית, ברא עולמים (ב"ר פ"א). כי יוד הוא השכל של התורה, והא הוא אותיות של התורה, שהוא חמשה חומשי תורה, בחינת חמשת מוצאות הפה. והיינו בי"ה ה’ צור עולמים, היינו בהתורה שהיא בחינת י"ק כנ"ל, ברא כל העולמים כנ"ל. וכתיב (יחזקאל לד): אדם אתם, ודרשו רז"ל (יבמות סא): אתם קרוין אדם, ואין עכו"ם קרוין אדם. כי יש ע’ אנפין נהירין, ויש ע’ אנפין חשוכין. כי יש שני כוחות, כמו שדרשו ז"ל (יומא עב ע"ב) על פסוק: וזאת התורה אשר שם משה: זכה – נעשה לו סם חיים, לא זכה – נעשה לו סם מות.

 

סם חיים, הוא אנפין נהירין. סם מות הוא אנפין חשוכין, כמו שכתוב (איכה ג): במחשכים הושיבני כמתי עולם. ומן אנפין חשוכין יש לעכו"ם יניקה, וכל עכו"ם יש להם כל המידות רעות, רק כל אומה ואומה כרוך אל מידה אחת יותר מכל המידות. וזה (דברים לג): הופיע מהר פארן וכו’, שרצה הקב"ה ליתן התורה לכל הברואים, וכל אחד ואחד לא רצה לקבלה, מחמת ששמעו שאותה מידה שהם כרוכים אחריה אסרה תורה (ספרי פ’ זאת הברכה, עיין זוהר בלק קצג). וכל מי שיש בו מידות רעות, הוא נכנע תחת אותם העכו"ם, שהם כרוכים ומקושרים לאותן המידות רעות.

 

וזהו (אבות פרק ג): כל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ, היינו שיעבוד בגשמיות, שזהו בחינת עול מלכות, וגם דרך ארציות, דהיינו המידות רעות של העכו"ם, שזהו בחינת עול דרך ארץ. כי ע"י שפרק ממנו עול תורה, שהיא בחינת ע’ אנפין נהירין, על ידי זה מתגברין עליו בחינת ע’ אנפין חשוכין, שהם השיעבוד והמידות רעות של העכו"ם, שזהו בחינת עול מלכות ועול דרך ארץ כנ"ל.

 

אבל, כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, היינו מי שלומד בעיון, שמעיין ומבין חכמות התורה, שזהו בחינת אנפין נהירין, בחינת (קהלת ח): חכמת אדם תאיר פניו, על ידי זה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, כי נתבטל ממנו השיעבוד והתאוות והמידות רעות שלהם, שהם בחינת אנפין חשוכין, ע"י שקיבל עליו עול תורה, שהיא בחינת אנפין נהירין כנ"ל.

 

כי כל מה שאדם משיג בשכלו, הוא בחינת אנפין נהירין. ומה שאינו משיג, הוא בחינת אנפין חשוכין. ועל כן, כשזוכה לעיין בתורה, עד שמשיג חכמות התורה, שאזי הוא בבחינת אנפין נהירין, אז נכנעין המידות והתאוות של העכו"ם, שנאחזין בבחינת אנפין חשוכין כנ"ל. וזהו בחינת (דברים לב): יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. למספר, הוא לשון ספיר ונהיר, בחינת (שמות כד): לבנת הספיר. היינו: אחר אנפין נהירין, שהם בחינת מספר בני ישראל, אחריהם: יצב גבולות עמים, שהם בחינת אנפין חשוכין כנ"ל:

 

ובכל אדם ואדם בעצמו יש בחינת אנפין נהירין, שהם בחינת קדושת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המידות והתאוות, ויש בו אחיזת השבעים עכו"ם, שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומידות רעות, שכולם הם מבחינת השבעים עכו"ם, שהם אנפין חשוכין, כמו שכתוב (תהלים קו): ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם, שהיינו שמעורב במידות רעות שבו, שנמשכין מן הגויים כנ"ל.

 

וכשאדם עובר עבירה ח"ו, אז העבירה והעוון נחקק על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל לב): ותהי עוונותם על עצמותם, ואי אפשר לו לצאת מזה כי אם ע"י התורה, שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההיפך מכל התאוות והמידות, שהם בחינת אנפין חשוכין, שמשם נמשכין כל העבירות ח"ו.

 

כי צריך האדם להתיגע בתורה ולהמית עצמו עליה, כמו שאמרו רז"ל (ברכות סג ע"ב) על פסוק (במדבר יט): זאת התורה אדם כי ימות באוהל – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, דהיינו עצמיותו, שהם בחינת המידות רעות והתאוות רעות, שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו כנ"ל. כי צריך להתייגע בהתורה עד שיזכה להבין אותה, דהיינו שיצא מבחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה, לבחינת אנפין נהירין, שהם בחינת ידיעת והשגת התורה כנ"ל, ואז נקרא אדם, בחינת: זאת התורה אדם, היינו ע"י התורה נקרא אדם, בחינת: אתם קרויים אדם, ואין העכו"ם קרויים אדם, כי עיקר שם אדם זוכין ע"י התורה, שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההיפך מכל המידות והתאוות רעות, שעל שם זה נקראים אדם, בחינת: זאת התורה אדם.

 

אבל העכו"ם, הרחוקים מחכמות התורה, מאנפין נהירין, כי הם בחינת אנפין חשוכין, כי הם משוקעים בכל המידות רעות ותאוות רעות, על כן אין קרויים אדם וכנ"ל. כי עיקר בחינת אדם הוא בחינת השכל האמיתי שזוכין להשיג, דהיינו חכמות התורה הקדושה.

 

כי יש שלוש שכליות: דהיינו שכל פשוט, שהוא בחינת חכמה, בחינת (תהלים קד): כולם בחכמה עשית. וכשלומד ומבין, זה נקרא בינה, ואח"כ כשיודע התורה, זה נקרא דעת, כידוע. ושלוש שכליות אלו, הם בחינת ידיים לתורה: בחינת יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה, שבהם מתקבלת התורה. ואלו השלושה שכליים, הם בחינת שלוש פעמים י"ק, כי י"ק הם חכמה ובינה, שהם תרין רעין דלא מתפרשין (זוהר ויקרא ד’ האזינו רצ), שהם כלולים בכל אחד מהשלוש שכליות הנ"ל. ושלוש פעמים י"ק הוא גימטריא "אדם".

 

נמצא, שעיקר שם אדם הוא בחינת השכל האמיתי, דהיינו חכמות התורה, שהוא בחינת אנפין נהירין, בחינת הרחקת ושבירת כל התאוות ומידות רעות כנ"ל: