חלק ב-תורה ה- המשך

ודע, שע"י נפילת האמונה, על ידי זה נעשה ונתחזק אמונות כוזביות, אמונות העבודה זרה וכיוצא, כמו שכתוב (יחזקאל כו): אמלאה החרבה, כשזה קם זה נופל וכו’ (ע’ מגילה ו). כי עיקר קיום וחיזוק אמונות כוזביות הוא מנפילת האמונה הקדושה, וכשמעלין האמונה הנפולה, מזה נעשין גרים, כי ע"י שנלקטין ונבררין נפילת האמונה, שמשם יניקת אמונתם, על ידי זה נחלש כח אמונתם, ואזי הם חוזרים לאמונתינו הקדושה ונעשין גרים.

 

ולפעמים נעשין גרים בכח ולפעמים נעשין גרים בפועל. היינו או שנעשין גרים ממש בפועל, שבאין עכו"ם ומתגיירין, או שנעשה רק בכח, שעל ידי שמעלין אמונה הנפולה ונחלש אמונתם, על ידי זה נתגלה להם במקום שהם האמונה הקדושה, ומאמינים שם, במקום שהם, שיש יחיד קדמון יתברך, בבחינת (מלאכי א): בכל מקום מקוטר ומוגש לשמי. וזה תלוי כפי חוזק האמונה כזביות שהיה מתחילה, היינו, כשהאמונה כזביות היתה חזקה בתחילה, אזי אח"כ כשמשברין אותה ומעלין האמונה הנפולה דקדושה משם ונעשין גרים, אזי נעשין גרים בפועל ממש, וכשהאמונה כזביות לא היתה חזקה כל כך בתחילה, אזי כשנשברת ומהפכין אותה אל הקדושה, אזי אין נעשה ממנה רק גרים בכח:

 

והנה הכלל – שע"י שמעלין אמונה הנפולה, על ידי זה נעשין גרים, ומחמת שאלו הגרים נעשין מלקיטת נפילת האמונה, על כן הם מזיקין לישראל, בבחינת (קידושין ע’ ע"ב): קשים גרים לישראל כספחת. ספחת – היינו מכות, בחינת מכות מופלאות הנ"ל, שנעשין ע"י נפילת האמונה כנ"ל, ומחמת שאלו הגרים נעשין מלקיטת נפילת האמונה, על כן הם קשים כספחת כנ"ל:

 

ואלו הגרים הם מכניסין גאוה בישראל, כי אמרו רז"ל (חגיגה ה ע"ב): במסתרים תבכה נפשי מפני גוה – מפני גאוותן של ישראל, שניתנה לעכו"ם. נמצא, שהגאוה דקדושה של ישראל נפלה אליהם, ועל כן כשחוזרים עכו"ם ומתגיירין, הם מביאין עמהם גאוה שהיתה אצלם כנ"ל, ומכניסין בישראל גאוה:

                  

ועל ידי זה נוטלין חרב הגאוה מנהיגי הדור, שמתגאים על הדור בחינם, כי יש מנהיגים שמתנהגים ברבנות ומושלים על עם דל, והם מתגאים על הדור בחינם, כי לא ניתן להם גדולה מן השמים כלל, רק הם מתגאים מעצמם בחינם, והם מקבלין חרב הגאוה, בבחינת (דברים לג): ואשר חרב גאותך – על ידי הגרים הנ"ל, שהם מכניסין גאוה בישראל כנ"ל ומושלים על עם דל בחינם, ויש להם כוח אפילו להעניש את מי שאינו רוצה להכניע עצמו תחת ממשלתם, וכל זה על ידי חרב הגאוה הנ"ל.

 

ובאמת אין זה נקרא מעניש, אלא מזיק, כי הן מזיקי עלמא. וזהו: קשים גרים לישראל כספחת, בחינת ספיחים שגדלים מאליהם, היינו שעל ידי הגרים נוטלין גאוה מנהיגי הדור, שגדלים מאליהם, ומתגאין מעצמן על הדור בחינם, כי לא ניתן להם גדולה מן השמים כלל כנ"ל, ועל כן נקראים גרים, על שם (תהילים סג): יגירוהו על ידי חרב, כי על ידי הגרים נעשה חרב הגאוה כנ"ל: