חלק ב- תורה פג- המשך

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה פג - המשך - ואז נתרומם מזלו, שהיא בשר מבשרו, וזוכה לעושר, בבחינת (משלי י): ברכת ה' היא תעשיר, ונתחזק יצרו הטוב, היינו לב בשר (יחזקאל לו) - יצר טוב...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

ליקוטי מוהר"ן תנינא
 
 
תורה פג – (המשך)
 
ואז נתרומם מזלו, שהיא בשר מבשרו, וזוכה לעושר, בבחינת (משלי י): ברכת ה’ היא תעשיר, ונתחזק יצרו הטוב, היינו לב בשר (יחזקאל לו) – יצר טוב, מצא אשה מצא טוב (משלי יח). וזהו (שמות יט): קול השופר הולך וחזק מאד – קול השופר, היוצא מגופא שפירא הנ"ל. וקול זה בחינת תפלה הנ"ל, הולך וחזק מאד – זה ממון (ברכות נד). שנתחזק מזלו ויצרו הטוב כנ"ל, ונתבטל העצבות והליצנות הבאים ממרה שחורה. כי העצבות – מחמת דחקות ועניות, והליצנות היא שחוק הכסיל (קהלת ז), בחינת: הטחול שוחק (ברכות מא) – הן נתבטלים ע"י המזל של עשירות, וע"י יצר הטוב, שהוא בחינת (קהלת י): לב חכם לימינו:
 
ובימין הזה, הוא מקים את הנופלים לאהבות וליראות רעות, הוא מקים אותם לאהבות ויראות קדושות, בבחינת (תהלים קן): כל הנשמה תהלל י"ק. כי ימינו מעביר החושך מעיניהם, ואז עיניהם רואות נפלאות, בבחינת (תהלים קיט): גל עיני ואביטה נפלאות. ונפלאות האלו הן בבחינת פסח, שהוא ימין, בחינת (מיכה ז): כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות, ופסח הוא פה סח, בחינת (מלאכי ב): תורת אמת היתה בפיהו, ונחשב כאילו ברא את העולם, כי שם כתיב (בראשית א): יהי מאורות, ועבר חושך שכיסה פני תהום:
 
ואור העיניים מעלין גם כל הבקשות ותחינות אשר יתפללו אל הבית המקדש, כי שם עולין כל הבקשות, ומשם האור עיניים יוצא, בבחינת (מלכים א, ט): והיה עיני וליבי שם. ואור העיינין מעוררין הגאולה התלויה בלב, בבחינת (ישעי’ סג): כי יום נקם בליבי, כי עיניו וליבו שם. וזה בחינת (בראשית א): ויקרא לאור יום, אור העיינין מעוררין יום נקם שבלב, לבטל שאור וחמץ של יצר לב האדם רע הנשאר לו מנעוריו. ושאור וחמץ שבלב האדם, הוא המסית את האדם שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור, ולומר זה נאה וזה לא נאה, בבחינת (הושע י): חלק ליבם. ליבם, הם עי"ן בי"ת צדיקים שבדור. וזהו (פסחים ב): אור לארבעה עשר, היינו אור שבעיניים, שיש בהם שני פעמים שבעה גילדי עינא, בהם בודקין את החמץ:
 
ואז יכול הלב להתלהב בלימוד התורה בשלהובין דרחימותא, ומים רבים, שהם אהבות ויראות חיצוניות, אי אפשר להם לכבות התלהבות הזאת, בבחינת (ש"ה ח): מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. והשכינה היא מכסה בכנפיה על דמהון של ישראל באהבה הזאת, שלא ישלטו עליהם זרע מרעים, שהם בחינת מי המבול. וזה: העובר עבירה ומתבייש בה, מוחלין לו וכו’ (ברכות יב), כי על כל פשעים תכסה אהבה (משלי י), כי ע"י הבושה נשפך דמו, ואז השכינה מכסה דמו באהבה כנ"ל, בבחינת כיסוי דם, וע"י כיסוי הזאת נתכסה כל פשעיו ממילא (ברכות יב):
 
  

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה