חלק ב-תורה ד- המשך
ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה ד - המשך - יב - וזה בחינת רפואות, כי הוא רפואה לכל המכות, כי כל בחינת אלו הם בחינת רפואות. צדקה היא רפואה...
ליקוטי מוהר"ן תנינא
תורה ד – (המשך)
וביום הביכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה’ בשבועותיכם, מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו: (במדבר כח)
יב
וזה בחינת רפואות, כי הוא רפואה לכל המכות, כי כל בחינת אלו הם בחינת רפואות. צדקה היא רפואה, בבחינת (מלאכי ג): צדקה מרפא ככנפיה. זקן – זה קנה חכמה (קידושין לב), הוא בחינת רפואה, בבחינת (משלי יב): לשון חכמים מרפא. רצון הוא בחינת רפואה, כמו שכתוב (ישעיה סא): ה’ שלחני לחבוש לנשברי לב, לקרוא שנת רצון. מלאכת מעשה בראשית הוא רפואה, כמו שכתוב (דברי הימים ב, כד): ותעל ארוכה למלאכה בידם.
כי רפואות המכה, היא ע"י כמה בחינות. שבתחילה, צריכין שיפתח פי המכה, אח"כ צריך כח המושך, שימשוך ויוציא הליחה והדמים המקולקלים מתוך המכה, אח"כ צריכין להדיח כל הדמים, שלא יהיה בהם שום קילקול ועכירות, כדי שיוכלו הדמים לילך ולסבב כל סדר סיבובם כסדר, בלי שום עיכוב. כי כשהדמים הולכים ומסבבים בגוף כדרכם, כשבאים למקום שיש בו קילקול, דהיינו במקום המכה, נתעכבים שם, ושם נתעכב ונמשך כל עכירות וקילקול שיש בהדמים, כי כן הדרך – שבמקום המקולקל, שם נתעכב כל מיני עכירות וקילקול שיש בהדמים, ואזי נתעכבים שם הדמים, ואין יכולים לסבב סיבובם כסדר הילוכם ומרוצתם, כי יש להדמים סדר ההילוך, שהולכים ומסבבים בגוף כך וכך פעמים בשעה, וכיוצא, וכשיש בהם עכירות, נתעכבים במקום המקולקל כנ"ל, ואינם יכולים לסבב כסדר, על כן צריכין להדיחם ולכבסם. אח"כ צריכים לסגור פי המכה.
וכל אלו בחינת רפואות, נעשים ע"י בחינת הנ"ל, כי צדקה היא בחינת פתיחת פי המכה, בבחינת: פתוח תפתח. חכמה היא בחינת כח המושך, בבחינת (איוב כח): ומשך חכמה מפנינים – מלפני ומלפנים (וכמו שדרשו רז"ל (ירושלמי שבת פרק המצניע) על פסוק: יקרה היא מפנינים – מלפני ולפנים, עיין שם), שבחינת חכמה מושכת ומוציאה הקילקול מלפני ולפנים, מכל מקומות הפנימיים. רגל, שהוא התגלות הרצון, על ידי זה נעשה בחינת הדחת וכיבוס הדמים, כדי שיוכלו הדמים לסבב סיבובם כסדר.
וזה בחינת רגל, בחינת (מלכים א, א): עין רוגל – עין כובס, כמו שפירש רש"י שם. היינו שע"י רגל ויום טוב, שהוא התגלות הרצון, על ידי זה נעשה בחינת הדחת וכיבוס הדמים כנ"ל, ואזי יכולים הדמים לסבב כסדר. ובשביל זה נקרא הרגל חג – לשון סיבוב, כמו שכתוב (ישעיה מ’): היושב על חוג הארץ – על סיבוב הארץ, כי ע"י הדחת וכיבוס הדמים, על ידי זה הם מסבבים כסדר כנ"ל. מעשה בראשית – דהיינו בחינת: עולם חסד יבנה, כי ע"י בחינת אלו הנ"ל זוכין להשפעת החסד, שיתקיים העולם בחסדו, בחינת: ואתם כהני ה’ תקראו כנ"ל, וע"י בחינת זו, בחינת כהן, חסד – על ידי זה נסגר פי המכה, בבחינת (ויקרא יג): והסגיר הכהן את הנגע, שע"י בחינת חסד, בחינת כהן, נסגר המכה לגמרי ונתרפא בשלימות:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור