חלק ב-תורה טו- המשך

ואף על פי שגם בזה אפשר קצת שימצאו שקרנים צבועים בדרך זה, כמו שנמצא שיש אנשים שיושבים מעוטפים בטלית ותפילין כל היום, והם צבועים, עם כל זה אין להם כח להטעות העולם כל כך, כמו אלו המתפארין בגדולות כנ"ל.

 

כי דע, שהצדיק האמת הנ"ל מקבל דיבור פיו הקדוש מבעלי צדקה, וזה בחינת (תהלים קיט): נדבות פי רצה נא ה’ – שהצדיק מקבל דיבור פיו מנדיבי לב, דהיינו בעלי צדקה. וצדקה היא בחינת מים, בבחינת (שם קיד): ההופכי הצור אגם מים. הצור – זה בחינת (תהלים עג): צור לבבי, כי יש לב אבן (יחזקאל לו), דהיינו אבירי לב הרחוקים מצדקה (ישעיה מו), וזהו: ההופכי הצור אגם מים, דהיינו שנתהפך ללב רך, בחינת (איכה ב): שפכי כמים ליבך נוכח פני ה’, היינו לב רך להתנדב לצדקה. ובשביל זה נקרא צדקה מים, כמו שכתוב (עמוס ה): וצדקה כנחל איתן, וזה בחינת (קהלת יא): שלח לחמך על פני המים, הנאמר בצדקה, וע"י הצדקה, נעשה פה קדוש של הצדיק כנ"ל, וזה בחינת (ר"ה ו ע"א): בפיך – זו צדקה, שע"י צדקה נעשה הפה של הצדיק כנ"ל, והצדיק הוא בחינת (דברים לג): בכור שורו הדר לו, ובכור נוטל פי שניים, היינו שדיבור פיו הקדוש יש לו שני משמעות, ומזה בא שיש כח ויניקה להצבועים הנ"ל לינוק מהם, להפוך דבריהם אל השקר שלהם, מאחר שהדיבור הקדוש בעצמו, יש לו שני משמעות, בבחינת פי שניים, כנ"ל:

 

אבל באמת, הוא טובה להצדיק האמת מה שנמצאים אלו השקרנים המתדמים אליהם, כי יש רשעים שנותנין צדקה לצדיקים, וע"י הצדקה נעשה בחינת "יַבֺּק", היינו י’חוד ב’רכה ק’דושה, וכל שלוש בחינת אלו נאמרו במים, שהוא בחינת צדקה כנ"ל.

 

יחוד – כמו שכתוב (בראשית א): יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד. ברכה – כמו שכתוב (שם): ישרצו המים שרץ נפש חיה וכו’. קדושה – כמו שתוב (במדבר ה): מים קדושים. ומחמת זה נמצאים בעלי צדקה שהם נואפים, כי הם יונקים מבחינת ה"יַבֺּק" הנ"ל, ובחינת ה"יַבֺּק" בקדושה הוא בחינת זווגין דקדושה, ואצלם נתקלקל זאת היניקה, ונעשה אצלם ניאוף ר"ל. ועל כן הצדקה שלהם היא רעה אצל הצדיק, כי הצדיק מקבל דיבור פיו הקדוש מן הצדקה, וכשנתקלקל אצלם כנ"ל, גורם פגם לדיבור פיו של הצדיק, שמקבל משם כנ"ל, ועל כן הוא טובה מה שנמצאים השקרנים הנ"ל, שאזי אלו הרשעים הנותנים צדקה פונין אליהם ונותנין להם, וכמאמר ירמיה הנביא: הכשילם בעניים שאינם מהוגנים, כמו שדרשו רז"ל (ב"ק טז ע"ב), ואזי ניצול הצדיק האמת מפגם הצדקה שלהם כנ"ל. אבל עיקר כח יניקת השקרנים הנ"ל הוא רק מאלו הצדיקים הגדולים ההולכים בגדולות כנ"ל, אבל מאלו העוסקים בתורה תמיד ומתנהגים בפשיטות, אין להם יניקה וכח כנ"ל: