חלק ב-תורה יט- המשך -כ

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה יט - המשך - והמחקרים והכופרים מפרשים כל התורה כולה על פי חכמות ואפיקורסות שלהם, שכל התורה, ואפילו מצוות מעשיות הכתובים בתורה...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

ליקוטי מוהר"ן תנינא
 
 
תורה יט – (המשך)
 
והמחקרים והכופרים מפרשים כל התורה כולה על פי חכמות ואפיקורסות שלהם, שכל התורה, ואפילו מצוות מעשיות הכתובים בתורה, מפרשים הכל על פי צורה ושכל, לא מבעיא מעשיות הכתובים בתורה, אומרים שהם מרמזים רק על הנמשל והצורה לבד, דהיינו שכליות שלהם, אלא אפילו מצוות מעשיות המפורשים בתורה, מפרשים הכל שהם מרמזים רק על שכליות וחכמות שלהם, וכופרים בפשוטו לגמרי.
 
וזהו בחינת מה שאמרו רז"ל (תנחומא והובא ברש"י תצא), שהיה עמלק חותך מילות וזורק כלפי מעלה, כי מילה היא מצוה ראשונה, שנצטוה בה אברהם אבינו, שהיה ראש למאמינים, ועמלק, שהוא בחינת הפילוסופים והכופרים, הוא כופר בכל המצוות, ומפרש הכל על שכליות לבד כנ"ל. וזהו: חותך מילות וזורק כלפי מעלה – שכופר במצות מילה, וזורקה כלפי מעלה, אל השכל. כי הם מפרשים הכל רק על שכליות לבד, וכופרים בעשיות המצוות כנ"ל. אשרי מי שאינו יודע מהם כלל. ועל כן עיקר הכנעתו – ע"י אמונה, בחינת: ויהי ידיו אמונה וכו’, כנ"ל:
 
(זאת התורה לא שמעתי מפיו הק’ בעצמו וע’ בהשמטות מזה)
 
 
תורה כ
 
שייך לא"ב חדש – מריבה אות י
 
על ידי המחלוקת שיש בעולם, על ידי זה נעשין מפורסמים קודם זמנם. היינו, כי כשאחד נכנס בעבודת ה’, הוא צריך לשהות ולהתמהמה עד שיתפרסם בעולם, וע"י פגם המחלוקת נתפרסם קודם זמנו, ועל ידי זה הם גורמים הזק והפסד להאיש הזה, שנעשה מפורסם קודם זמנו, או גם להדרך לעבודת ה’, שהיה זה רוצה לגלות בעולם, ואזי גורמין מיתה לבעלי המחלוקת. ולפעמים, שאין הפגם גדול כל כך, אזי גורמין עניות.
 
וזה הסוד מבואר בתורה בפסוק (שמות כא): וכי ינצו אנשים יחדיו ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה וכו’. כי כשמתחיל ליכנוס לאיזה דרך, הוא בחינת הריון, וצריך להתעלם שם בבחינת עיבור, כי עדיין לא נתגלה זה הדרך בעולם, רק הוא נכנס לשם לגלותו, ואזי הוא בחינת הריון, בבחינת (משלי ד): בדרך חכמה הוריתיך, בחינת הריון, וצריך לשהות שם ולהתמהמה, לחמם עצמו שם כמו עובר במעי אמו, עד שיגיע הזמן שיצא לאויר העולם, לגלות זה הדרך בעולם, וכשיוצא קודם זמנו, זה בחינת נפל. ופגם זה, נעשה ע"י מחלוקת כנ"ל.
 
וזה בחינות: וכי ינצו אנשים יחדיו – היינו מחלוקת, על ידי זה: ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה – היינו בחינת המפורסמים שנעשין קודם זמנם, שהם בחינות נפלים כנ"ל. ועונשם מיתה או עוני, לפי הפגם כנ"ל. וזה: אם לא יהיה אסון – פירש רש"י: באשה. היינו, שלא יפסידו ויקלקלו את הדרך חכמה בעצמו, שהוא בחינות אשה הרה כנ"ל, רק יפסידו הנפלים, דהיינו האנשים בעצמן, שנתפרסמו ויצאו בעולם קודם זמנם. כי כמו שבאשה הרה, כשנוגפין אותה עד שמפלת נפלים, יש שתי בחינות, דהיינו, שלפעמים היא מפסדת הנפלים לבדם, שמפלת אותם, על ידי שיצאו בלא עיתם, ולפעמים גם האישה הרה בעצמה ניזוקת על ידי זה ונסתלקת, כמו כן בבחינות הנ"ל, היינו שלפעמים נפסדין האנשים בעצמן, שנתפרסמו קודם זמנם, שהם בחינת נפלים, אבל עדיין לא נסתלק הדרך חכמה בעצמו, רק הנפלים לבד, ויכולין אחרים להתעבר שם בבחינת הריון הנ"ל, כמו במשל אישה הרה כנ"ל, ולפעמים נפסד גם הדרך חכמה בעצמו, באופן שאפילו איש אחר אינו יכול לכנוס לשם בבחינת הריון, ולגלות ולהוציא זה הדרך לעולם, שזה בחינת מיתת האישה הרה כנ"ל.
 
ולפי הפגם, כן העונש, כמו שמפורש בתורה: אם לא יהיה אסון –  באישה, ענוש יענש – בממון, היינו עניות, שנעשה כשאין הפגם גדול כל כך כנ"ל. ואם יהיה אסון – באישה, שגרמו להפסיד גם הדרך עצמו כנ"ל, אזי: ונתת נפש תחת נפש, היינו מיתה כנ"ל. ה’ יצילנו:
 
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה