מסכת מועד קטן פרק א משנה א-ב

פרק א’,  משנה א’: האומר איני עובר לפני התיבה בצבועים, אף בלבנים לא יעבור; בסנדל איני עובר, אף יחף לא יעבור.  העושה תפילתו עגולה–סכנה, ואין בה מצוה.  נתנה על מצחו, או על פס ידו–הרי זו דרך המינות; ציפה זהב, ונתנה על בית אונקלי שלו–הרי זו דרך החיצונים.  [ט] האומר יברכוך טובים, הרי זו דרך המינות.  על קן ציפור יגיעו רחמיך, ועל טוב ייזכר שמך, מודים מודים–משתקים אותו.  המכנה בעריות, משתקין אותו.  האומר "ומזרעך לא תיתן, להעביר למולך" (ויקרא יח,כא), מן זרעך לא תיתן לאעברא בארמיתא–משתקין אותו בנזיפה.

פרק א’, משנה ב’: מעשה ראובן, נקרא ולא מיתרגם.  מעשה תמר, נקרא ומיתרגם.  מעשה העגל–הראשון, נקרא ומיתרגם; והשני, נקרא ולא מיתרגם.  ברכת כוהנים, נקראין ולא מיתרגמין.  מעשה דויד ואמנון, לא נקראין ולא מיתרגמין.  אין מפטירין במרכבה; רבי יהודה מתיר.  רבי אליעזר אומר, אין מפטירין ב"הודע את ירושלים" (יחזקאל טז,ב).