מסכת נדרים פרק ט משנה ט-י

(ט) פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו. אוֹמְרִים [לוֹ], אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ כָּךְ הִיא וֶסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו, וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יִהְיוּ אוֹמְרִין בְּנוֹת גְּרוּשׁוֹת הֵן, מָה רָאֲתָה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ לִהִתְגָּרֵשׁ, וְאָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה מֻתַּר:

(י) קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה, וְהָרֵי הִיא נָאָה. שְׁחוֹרָה, וְהָרֵי הִיא לְבָנָה. קְצָרָה, וְהָרֵי הִיא אֲרוּכָּה, מֻתָּר בָּה. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה, קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה, אֶלָא שֶׁהַּנֶּדֶר טָעוּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ עֲנִיָּה, וְהִכְנִסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעאֵל וִיפּוּהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעאֵל, בְּנִי לְזוּ נָדַרְתָּ. אָמַר לוֹ לָאו. וְהִתִירוֹ רַבִּי יִשְׁמָעאֵל. בְּאוֹתָה שָׁעָה בָּכַה רַבִּי יִשְׁמָעאֵל וְאָמַר, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן אֶלָא שֶׁהָעֲנִיוּת מְנַוָולְתָן. וּכְשֶׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעאֵל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל רַבִּי יִשְׁמָעאֵל בְכֵינָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל ב א) בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֵינָה: