מסכת נזיר פרק ב משנה ה-ד

(ה) הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלַּח נָזִיר, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי וְעָלַי לְגַלַּח נָזִיר, אִם הָיוּ פִקְחִים, מְגַלְּחִים זֶה אֶת זֶה. וְאִם לָאו, מְגַלְּחִים נְזִירִים אֲחֵרִים:

(ו) הֲרֵי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר, זֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם וְזֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר וְזֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר:

(ז) הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵן, וְנוֹלַד לוֹ בֵן, הֲרֵי זֵֶה נָזִיר. נוֹלַד לוֹ בַת, טֻמְטוּם, וְאַנְדְרוֹגִינוֹס, אֵינוֹ נָזִיר. אִם אָמַר כְשֶׁאֶרְאֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי וָלָד, אֲפִלּוּ נוֹלַד לוֹ בַת, טֻמְטוּם, וְאַנְדְרוֹגִינוֹס, הֲרֵי זֶה נָזִיר: