מסכת נזיר פרק ג משנה ז- פרק ד משנה א

 

[ז] מי שהיו שתי כיתי עדים מעידין אותו, אלו מעידין שנזר שתיים, ואלו מעידין שנזר חמש–בית שמאי אומרין, נחלקה העדות, ואין כאן נזירות; בית הלל אומרין, יש בכלל חמש שתיים, שיהא נזיר שתיים. 
 

ד,א  מי שאמר הריני נזיר, ושמע חברו ואמר ואני, ואני, ואני–הרי כולם נזירים.  הותר הראשון, הותרו כולם; הותר האחרון–האחרון מותר, וכולם אסורין.  הריני נזיר, ושמע חברו ואמר פי כפיו ושיערי כשיערו–הרי זה נזיר.  הריני נזיר, ושמעה אשתו ואמרה ואני–מפר את שלה, ושלו קיים; הריני נזירה, ושמע בעלה ואמר ואני–אינו יכול להפר.