מסכת מכות פרק ג משנה ב-ג

ג,ב  הטמא שאכל את הקודש, והבא אל המקדש טמא, והאוכל חלב, ודם, ונותר, ופיגול, וטמא, והשוחט ומעלה בחוץ, והאוכל חמץ בפסח, האוכל ועושה מלאכה ביום הכיפורים, והמפטם את השמן, והמפטם את הקטורת, והסך בשמן המשחה, והאוכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים.  אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שלא נפדו.  כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב–רבי שמעון אומר כל שהוא, וחכמים אומרין כזית.  אמר להם רבי שמעון, אי אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהיא, שהוא חייב.  אמרו לו, מפני שהיא כברייתה.  אמר

להם, אף חיטה אחת כברייתה.

ג,ג  האוכל ביכורים עד שלא קרא עליהן, קודשי קודשים חוץ לקלעים, קודשים קלים ומעשר שני חוץ לחומה, השובר את העצם בפסח הטהור–הרי זה לוקה ארבעים.  אבל המותיר בטהור, והשובר בטמא–אינו לוקה.