מסכת שבועות פרק א משנה ג-ד

א,ג  אין בה ידיעה בתחילה, אבל יש בה ידיעה בסוף–השעיר הנעשה בחוץ ויום הכיפורים מכפר:  שנאמר "מלבד חטאת הכיפורים" (במדבר כט,יא)–על שזה מכפר, זה מכפר.  מה הפנימי, אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה–אף החיצון, אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה.

א,ד  על שאין בה ידיעה לא בתחילה, ולא בסוף–שעירי רגלים ושעירי ראשי חודשים מכפרין, דברי רבי יהודה.  רבי שמעון אומר, שעירי רגלים מכפרין, אבל לא שעירי ראשי חודשים; ועל מה שעירי ראשי חודשים מכפרין, על טהור שאכל טמא.  רבי מאיר אומר, כל השעירים כפרתן שווה על טומאת מקדש וקודשיו:  שהיה רבי שמעון אומר, שעירי ראשי חודשים מכפרין על טהור שאכל טמא, ושל רגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף; ושל יום הכיפורים מכפרין על שאין בה ידיעה בתחילה, אבל יש בה ידיעה בסוף.  אמרו לו, מה הן שיקרבו זה בזה.  אמר להן, יקרבו.  אמרו לו, הואיל ואין כפרתן שווה, היאך הן קרבין.  אמר להן, כולם באים לכפר על טומאת מקדש וקודשיו.