ענייני שמירת הלשון לפי סדר פרשיות – ב מנחם אב

 

ופשוטו הוא מפני שעורר בזה את המקטרג הגדול על כלל ישראל, וגרם בזה מותא וחרבא וקטולא בעלמא, ככתוב בזוהר הקדוש. ועוד נוכל לומר בזה בפשיטות, שמה שאמרו: כל המספר לשון הרע, יאמר על מי שמורגל בזה ואינו מקבל על עצמו להישמר ממנו. ואיש כזה, מצוי בכל יום, שמוצא על מי לדבר. ואפילו אם לא נחשוב הרבה תיבות, כי אם ארבע וחמש תיבות ביום, הוא בערך שלושים תיבות בשבוע, ובמשך שנה הוא חמש עשרה מאות תיבות. ואם כן, אפילו אם לא נחשוב לשון הרע אם לאו אחד, יתקבצו בשנה אחת חמש עשרה מאות לאוין דאורייתא, כי בודאי כמו בדברי קדושה כל תיבה מצוות עשה בפני עצמה, כי בדיבורים אסורים כל תיבה הוא איסור בפני עצמו. ואם יתנהג באופן זה כל ימי חייו, יתקבצו בערך שמונים אלף ויותר. וידוע, שמכל עבירה נברא מקטרג, ככתוב באבות (ד, יג): כל העובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד [וכמה יסתער לב האדם בהתבוננו שיש עליו חיל גדול של מקטרגים כזה]. וזה חישבנו ארבע וחמש תיבות ביום, וזה מצוי כמעט לכמה אנשים, ובפרט לבעלי לשון הרע גדולים, מצוי כמה פעמים מאתיים תיבות ביום אחד. וזהו שאמרו (ערכין טו, ע"ב): (אמר ריש לקיש) כל המספר לשון הרע מגדיל עוונותיו עד לשמים.

 

 

 

 

 

ואחד שאל אותי, אחר שעוררתי ברבים את גודל איסורו, כמו שאמרו חז"ל שמגדיל עוונותיו עד לשמים, ואמר לי, ידעתי גם ידעתי כי עברתי על עוון זה כמה מאות פעמים, ואיני זוכר כלל את שמם ללכת ולפייסם. וממני שאני בן תורה למדו כמה אנשים שלא להיות זהירים בדבר. במה אוכל להתרצות לפני אדון הכל?

 

 

ותשובה על זה, ידוע שאמרו חז"ל, צדיקים – באותו דבר שחוטאים בו מתרצים. ועל כן יראה ללמוד עניינים אלו ברבים, מתוך ספרי הפוסקים המדברים בדרך הלכה בעניין זה (כמו מהרב"ם בפרק ז’ מהלכות דעות וספר מצוות גדול בלא תעשה י"א, או מתוך ספר החינוך בפרשת קדושים), שם יראה ויתבונן כי לא נופל הוא משאר איסורי התורה, ובהרבה פרטים הוא יותר חמור (צא ולמד מתוך ספרי האלפֵס, שמכל הש"ס קיבץ וקיצר בתכלית הקיצור, ואילו כשבא לעניין זה בפרק ב’ ממסכת שבת העתיק את כל הסוגיות מפרק ג’ שבמסכת ערכין המדברות בעניין הזה).

 

ילמד ספר "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון"

 

ואחר כך ילמד מתוך ספר "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון", שם קיבצתי בעזרת ה’ מתוך הפוסקים ההלכות השייכות לעניין זה, וכן האגדות המבארות את גודל אושרו של האיש הזהיר, אשרי חלקו, וכמה חיוב על האיש לברוח מן העוון הזה כבורח מן האש.

 

את כל אלה ילמד ויתחזק לקיימם, ואז בודאי הקב"ה ימחול לו על העבר, ויעזרהו על להבא שלא להיכשל עוד. יעזור הקב"ה שכל יראי ה’ יתעסקו ויחיש לגאלנו במהרה בימינו אמן. (כבוד שמים פ"ג לח"ח זצ"ל).