ענייני שמירת הלשון לפי סדר פרשיות – כח מנחם אב

 

 

ודע עוד, שאפילו אם לא שמר פיו ולשונו עידן ועידנים, מכל מקום יתחזק עצמו על כל פנים על להבא ביתר הימים שיחיה אותו השם יתברך, שלא יהיו מקולקלים. ולמה הדבר דומה? לאיש ששכר שומר לשמור על כרמו בכל ימי הקיץ, ופשע השומר ולא שמר איזה מספר חודשים, ומחמת זה נהרס הכרם מאוד, שפרצו הגנבים את גדרו וגנבו הרבה מן הכרם, היתכן שעיזוב בעל הבית בשביל זה עתה את כרמו לגמרי ויניחהו למרמס לחית השדה? ואדרבה, הוא מוסיף עתה שמירה על שמירתו ומתקן את גדרו, ונותן עיניו וליבו עליו, שלא יאבד אפילו פרי אחד.

 

כן הדבר הזה ממש, וכמו שכתוב במשלי (כד, ל): "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם חסר לב, והנה עלה כולו קימשונים, כסו פניו חרולים, וגדר אבניו נהרסה". ועצתו לעניין כרמו, שיתקן גדרו ויעקור הקימשונים וחרולים ממנו, וישים עינו עליו שלא יתוספו עוד חרולים עליו.

 

ובענייננו גם כן תיקונו על להבא, שיעשה לעצמו גדרים, שירחיק עצמו מחבורת אנשים, ושלא ידברו אודות שום איש, ולמי שקלקל בלשונו שחרפו וגדפו, יפייסנו. וישמור יתר ימי חייו בשמירה את פיו, שדיבורו יהיה רק בדברי קדושה ודברי תורה [לבד מה שצריך לדבר הכרחי ולפרנסתו]. ואז יוכל לומר על עצמו (סוכה נג, ע"א) אשרי זקנתנו שכפרה ילדותנו.

 

 

 

 

ואם היה לשון הרע גורם לעכב את ישראל במדבר על ידי חטא לשון הרע, ואיך יהיה לשון הרע סיבה לעכב את ישראל בגלות, וכמו שתמצא גם כן בגלות מצרים שנאמר "אכן נודע הדבר", ובמדרש (שמות רבה פ"א) אכן נודע לי הדבר שהייתי מצטער עליו מה נשתנה אומה זו מכל שבעים אומות, שיהיו משועבדים תחת אחרים, אבל דלטורים יש בהם.

 

הרי לך כי הלשון הרע הוא הגורם כל פרוד, שיהיו ישראל בין האומות ומרוחקים מן ה’ יתברך והאיש הסכל יחשוב בליבו ובסכלותו הלא דבר שפתיים הוא.

 

 

ומי יודע הסיבה של אריכות גלות זה בין האומות, אשר אין ראוי להתלות כי אם בחטא הזה, כי המבין דברי חכמה יבין איך הלשון הרע הוא המביא אל השפלות והפחיתות, והרי משה רבנו ע"ה, כאשר ראה הגלות במצרים לא היה תולה רק בחטא הזה כמו שנאמר לעיל, ולכך הוא ראוי בודאי לתלות בחטא הזה, כי הוא יותר מסוגל לגלות ולשפלות מהכל. (נתיבות עולם למהר"ל מפראג נתיב הלשון פ"ט).