שער התורה פרק ח – כג ניסן

 

ובאמת אנו צריכים להתבושש והיכלם מאבותינו, והם הדורות הראשונים, שהיו בכמה מאות שנים שלפנינו, ומה נשיב להם כישאלו לנו: למה הייתם נרפים כל כך בלימוד התורה וקיום המצוות, הלוא תדעו כל הגזרות וכל התלאות שעברו עלינו, שהיו כופין אותנו בכל מיני ייסורין לבטל התורה והמצוות, ואף על פי כן אזרנו חיל ונתחזקנו בכל יתר כוחותינו החלושים לעמוד על משמרת התורה לכבוד ה’ אלוקי השמים והארץ, שלא לעבור אפילו על שום סיג מחז"ל.

 

ואתם, בעזרת ה’, שהייתם חוסים בצל מלכי חסד, ומניחים אתכם לקיים כל התורה והמצוות, הייתם מתרשלים בקיום התורה, כי באמת, וכי המלוכה מעכבת לנו שלא ליתן בניניו לבית הספר ללמדם תורה, שידעו איך לעבוד את ה’, והלוא המלכים אשר בימיניו מאמינים בה’ ונותנים כבוד והדר לתורתו. (ורק רצון הקיר"ה (הקיסר ירום הודו) כשיבוא לשנת כ"א ויצא לו הגורל לעבודה שיבוא בצבא). אין זאת, כי אם שהיצר התחכם עלינו בעורמתו לסלק ממנו כבודו ומוראו של מלך מלכי המלכים הקב"ה.

 

 

 

 

 

אחרי שהאדם משתמש בלשונו לדבר, יותר ממה שהוא משתמש בכל האיברים לענייניהם, צריך לידע האסור והמותר בהן, כדי שידע איך להתנהג בהם. ודוגמת השוחט ובודק שצריך לחזור תמיד הלכות שחיטה עד שיהא בקי בהן בעל פה, כמבאר ביורה דעה סימן א, עיין שם בט"ז. (ה"חפץ חיים" זצ"ל).