מה אנו רואים כשאנו מסתכלים?

"העיניים הם דברים עליונים וגבוהים מאוד, ויכולות לראות דברים גדולים ונוראים. אם היה האדם זוכה לעינים כשרות היה יודע דברים גדולים ונפלאים, כי העינים תמיד רואות...

5 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 06.04.21

"העיניים הם דברים עליונים וגבוהים מאוד, ויכולות
לראות דברים גדולים ונוראים. אם היה האדם זוכה לעינים
כשרות היה יודע דברים גדולים ונפלאים, כי העינים
תמיד רואות, רק שאין האדם יודע מה הוא רואה…"
 
העיניים נחשפות בהתמדה למראות מדהימים ביותר. אילו טיהר האדם את עיניו במידה מספקת, היה מסוגל להבחין בנפלאות רבות באמצעות עיניו בלבד. דברים חולפים לנגד עינינו במהירות כה רבה, שאין זמן להתמקד ולתפוס את כולם. אולם, אדם הראוי לכך, עשוי להשיג ראייה מזוככת יותר ולמצוא את עצמו מסוגל להבחין בפלאים הגדולים המקיפים אותו מכל עבר. כיון שעיניהם של מרבית האנשים אינן טהורות, הם אינם יכולים למקד אותן כראוי, וכך נמנע מהם להבחין בפלאים האלו.
 
"העיניים הם דברים עליונים וגבוהים מאוד, והם יכולות לראות דברים גדולים ונוראים. אם היה האדם זוכה לעיניים כשרות היה יודע דברים גדולים ונפלאים, כי העיניים תמיד רואות, רק שאין האדם יודע מה הוא רואה…" (רבי נחמן מברסלב).
 
העיניים נמנות עם האברים החיוניים בגוף האדם, ואף החשובות שבאברי החושים. האדם, בעזרת חוש הראיה, נפגש עם העולם כולו – הצבעים הצורות ועם כל היופי שבבריאה, והן משמשות לאדם מעין מצלמה צבעונית. מכיון שהראייה היא חוויה חושית כוללת – באמצעות כוח הראיה שניחן בו האדם, הוא יכול לדמיין את תגובת שאר חושיו. לכן באמצעות העיניים הוא יוכל לשמוע, להריח לטעום ולמשש, והוא אפילו יכול לראות בדמיונו כיצד ירגיש ויחוש בזמן ובמצב מסויים. ללא כוח הראייה חש האדם מנותק מן העולם ונטול מגע אמיתי עם הסובבים אותו.
 
בנוסף לראייה הפיזית, יש לנו גם ראייה רוחנית שבעזרתה אנו מביטים לעומק במצב מסויימים, או בהסתכלות על דבר זה או אחר כדי לגלות את פנימיותם, וכמו שאומר רבי נחמן מברסלב: "כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החוכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר…" – כלומר, שעלינו לחדד את חוש הראייה הרוחנית, לדעת כיצד להסתכל על מנת שנוכל לגלות את פנימיותו ואמיתותו של כל דבר, על מנת שנוכל לקשר את עצמנו אל החוכמה והשכל שיש בכל דבר, כי בעזרת חוש ראייה טוב ומחודד, נוכל להבחין בנוכחות האלוקית המקיפה אותנו מכל עבר הנמצאת בכל דבר ומקום – לכן צריך האיש הישראלי לקשר עצמו, כדי שיזכה לראות כראוי את החוכמה והשכל שיש בכל דבר, דהיינו, את האלוקות.
 
גם בחיי היום-יום על האדם לשמור על עיניו מראיית דברים שאינם כהוויתם, או כפי שהיה רוצה לראותם, והדבר נוגע בעיקר לראייה דמיונית, ועל זה כתב רבי נחמן: "וצריך לשמור את העין מכוח המדמה, ואפילו מי שהוא טוב עין, צריך לשמור מזה, כמו שאנו רואים, כי אפילו מי שיש לו ראייה יפה יכול לטעות, על ידי שרואה מרחוק ונדמה לו להיפך מן האמת, על כן צריך שמירה יתירה לזה". מכיון שקיימים גורמים שונים, ואף עויינים, שיכולים בקלות לעוות את חוש הראייה, ואחד מהם הוא כוח המדמה שסוחף את האדם למרחבים או לסיטואציות לא לו, ובקלות יכול לסלף את דעתו ולפגום בראייתו. על כך אמרה התורה: "כי שוחד יעוור פיקחים ויסלף דברי חכמים". וצדיקים אשר להם יש "עיני חכמים" ובעזרתן ראייתם הופכת לחדה מאוד ובכוחם לשים לב לכל המתרחש מכיון שראייתם טהורה, ואם הם עלולים לטעות, חלילה, קל וחומר אדם שראייתו הרוחנית חלשה חייב להיזהר ולהישמר במיוחד מפני אותם גורמים שעלולים לסלף ולעוות את ראייתנו.
 
חידוד חוש הראייה מקביל לשכל, כלומר לחוכמה והדעת. אמר רבי נחמן: "כי עיניים הם על שם החוכמה, כי התפתחות החוכמה נקרא בחינת עיניים, ככתוב (בראשית ג): ‘ותפקחנה עיני שניהם’ ומסביר רש"י: על שם החוכמה". התבוננות נכונה עם דעת וחוכמה על כל מה שמקיף אותנו, תאפשר לנו להגיע לדרגות רוחניות עילאיות ולהכרת הבורא. לדבר זה כל אחד יכול להגיע, אלא אם כן לא השתמש בכלי הדעת בהם ניחן כראוי, ועל כך אומר הנביא ישעיהו: "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע עמי לא התבונן" – וסיום פסוק זה "עמי לא התבונן", הוא התשובה לכך שאדם לא זוכה להשתמש בכלי הדעת המצריכים התבוננות אמיתית ועמוקה, שלא התבונן.
 
כיצד, אם כן, נוכל להשתמש בכוח עצום זה בצורה חיובית?
 
להלן מספר עצות לראייה נכונה –
 
מהנמוך אל הגבוה – אומר רבי נחמן מברסלב: כשאנו מתמקדים בעצם כלשהו, אישון העין מתרחב או מצטמצם כדי לווסת את כמות האור הנכנסת פנימה. הרחבה וצמצום אלה מאפשרים לעין להתמקד כראוי בלי להזיק לרשתית (אחד ממרכיבי העין היא הקשתית, המפקחת על רוחב קרן האור החודרת כדי לווסת את כמות האור בהתאם לנסיבות הנדרשות מבלי לפגוע ברשתית שהיא חלק עדין מאוד בעין).
 
בצורה דומה זו, של התרחבות צמצום וויסות, צריכה להיות הריאה הרוחנית. כאשר יוצאים לחפוש אחר החוכמה הרוחנית הדבר הנכון לעשות הוא, להגביל את עצמנו ולהתחיל קודם כל מהשלב הנמוך, דבר המאפשר לשכל להתרחב ולהצטמצם בצורה טבעית, כדי לאפשר את השגתו ההדרגתית של שכל גבוה יותר. וכמו שאומר רבי נחמן: "השכל העליון שהוא השגות אלוקות, מתלבש בשכל התחתון…ככתוב (שיר השירים): ‘שחורה אני ונאוה’ – כי השחרות מקבץ את הראות ומצמצם אותו כדי לראות היטב. השכל התחתון הוא בחינת שחרות, שמצמצם בו את הנאוה והיופי שבשכל העליון… ונאמר: ‘בת היתה לו לאברהם אבינו’ – בת זה בחינת בת-עין, כלומר השחור שבעין (האישון), שהוא מצמצם ומגביל וכולל בעצמו את כל הדברים הגדולים העומדים לנגדו, כמו הר גדול, שנגבל כל ההר בתוך הבת-עין שרואה אותו…ועל ידי זה משיגים את הדבר שרואים. כך גם לעניין השכל התחתון והשכל העליון" – כלומר מהדרגה הנמוכה אל הדרגה הגבוהה שבחוכמה, והכל תלוי בראייה הרוחנית של האדם בשלב בו הוא נמצא.
 
אמת – עצה נוספת שאנו מקבלים מרבי נחמן מברסלב היא, ראייה אמיתית. רבי נחמן מלמד אותנו שהשקר מזיק לעיניים, הן בגשמיות והן ברוחניות. השקר פוגם בראייתו של האדם, וראייה פגומה יוצרת עיוות, כי כשהעינים כהות (ראייה לקויה) הן לא מראות את הדבר כמו שהוא, כגון: דבר גדול נראה כקטן וכן להיפך, דבר יחיד נראה ככמה דברים, בקיצור –  השקר מהתל באנשים. לעומת זאת, האמת היא אחת! והיא מחדדת את הראייה, כך ששום דבר לא מתעוות, כי רק השקר מסוגל לסלף ולעוות את הדבר.
 
על ידי השקר האדם דוחף הצידה, כביכול, את השגחתו של הבורא כדי שהוא יוכל ללכת בדרך בה הוא בוחר, ואילו הבורא, לכאורה, מפנה את מבטו מן האדם שדחף הצידה את השגחתו. וכיצד נוכל לחדש קשר זה? רק על ידי האמת שהיא הדבר היחיד המסוגל לחדש קשר זה, ורק דיבורי אמת ואמונה יחדשו וישקמו את הראייה הפגומה, והם אלה שימקדו מחדש את הראייה המתוקנת בהשגחה העליונה שיש על כל פרט ופרט בעולם הזה.
 
עין טובה – דרך נוספת לשמור על חדות הראייה היא, עין טובה. כל אחד מאיתנו צריך שיהיה לו מבט של עין טובה (ההיפך מעין רעה וצרה). דוגמא טובה לך מצאנו במקרא, אברהם אבינו ע"ה, שבדרך התנהגותו מלמד כל אדם הרוצה לחדד את ראייתו בעזרת עין טובה. ומסופר עליו שהיה תמיד מבקש את הטוב אצל זולתו, ולא חש קנאה או שנאה כלפיו. וכדי לחזק אותנו אמרו חז"ל: "כל מי שיש בו שלושה דברים הללו, הוא מתלמידיו של אברהם אבינו: עין טובה, ורוח נמוכה ונפש שפלה" – דברים המלמדים אותנו על הנהגתו של אברהם אבינו, עין טובה – שהסתפק במה שהיה לו ולא חמד ממון אחרים, וראינו זאת באברהם שאמר למלך סדום (בראשית יד): "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך". רוח נמוכה – מידת ענווה יתירה, ואמר אברהם אבינו: "ואנוכי עפר ואפר" (בראשית יב). ונפש שפלה – שיעבוד על מידותיו ותאוותיו, וגם עניין זה מצאנו אצל אברהם, שאמר: "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את", מכיון שעד לאמירת דברים אלה לא ידע עד כמה אשתו, שרה אמנו, היתה יפה מרוב צניעותו.
 
לעומת זאת, בלעם הרשע, הוא דוגמא טיפוסית לאדם בעל עין רעה – שתמיד ביקש למצוא פגמים אצל זולתו, חמד את נכסיהם וחש צרות עין וקנאה על מעמדם. ועל כך אמרו חז"ל: "שלושה דברים הללו, הוא מתלמידיו של בלעם הרשע: עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה". אדם צר עין חש צער נוראי כשחברו מצליח ולכן גם לרוב הוא כועס.
 
דבר נוסף שזוכים על ידי עין טובה, כלומר, מחשבות חיוביות על הזולת והסתפקות במועט, הוא שמירה על הזיכרון, כי הזיכרון תלוי בעיניים, ככתוב (שמות יג): "ולזכרון בין עיניך". כשאדם שומר עצמו מפני עין רעה על הזולת וכן מקנאה ומכל ראיה שלילית (הגורמים לשיכחה), הוא זוכה להגן ולחדד את הזיכרון.
 
תרגול יומי – תירגול של הפניית המבט אל יוצר-כל, פרט לחידוד וחיזוק הראייה, יחזק מבט זה גם את הבטחון בבורא. נוכל להשתמש בעניין הפרנסה כדוגמא להמחשה: אנשים נוטים לרוב לחפש אחר פרנסתם כשהם הולכים ממקום למקום, או עובדים בכמה עבודות עד אשר לא נותר להם כוח, לא רק כדי לחדד את הראייה אלא, גם לא נותר כוח לחדד את שאר החושים מרוב שהנטל הוא כה רב. אך אם נפנה את המבט כלפי מעלה, כמו שאומר דוד המלך ע"ה: "עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו" (תהלים קמה) – נזכה תחילה לבטחון מלא, ונדע שהוא זן ומפרנס את הכל, כך גם תתיישב דעתנו מכל הבלבולים והדאגות הנובעים מחוסר פרנסה. בהמשך אף נזכה, בעזרת פניה זו, להכין בתוכנו כלי שיקבל את השפע עליו אנו מתפללים ונושאים עינינו למרום.
 
מכאן מובן, שהתבוננות הנעשית במבט עין- טובה ואמיתית, בלי השקר ובלי כוח המדמה, ובעזרת השכל והדעת (שאותם נשיג שלב אחר שלב) – היא הדרך המובילה אל האושר האמיתי. ראייה נכונה ללא קנאה בהצלחתם של אחרים או אכזבה מראייה מדומיינת, אלא רק ראייה הדבקה במציאות ובאמת – היא הראייה הרוחנית האמיתית. כל זמן שנזכה לראות בעיני השכל, כך נזכה גם להנות מכל הטוב והנפלא שמרעיף עלינו הקב"ה בעולם הזה. כך גם נוכל לראות בצורה אמיתית את הדבר שאנו מסתכלים עליו, בפלא הגדול המקיף אותנו מכל עבר.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה