עיקרון “חוט השערה”

 

 

אם נתחקה אחר המקורות של שגיאותינו הגדולות ביותר נגלה, שהסטייה מנקודת ההתחלה תמיד היתה זעירה, כמעט חסרת משמעות.

 

סטינו בעובי של חוט השׂערה, ולאחר מכן, משׂערה לשׂערה, מצאנו את עצמנו מאות קילומטרים מנקודת ההתחלה.

 

מן הראוי, אם כן, להישמר מאוד ולא להרשות לעצמנו סטייה, אף אם היא זניחה כחוט השׂערה.

 

בהתחלה, בעיקר, לא קשה במיוחד לגבור על סטייה קטנה, כאשר יודעים לאן היא יכולה להוביל אותנו. כשחושבים על זה, מתגלות לנו סיבות טובות לא להרשות זאת לעצמנו. השגיאה הקטנה עלולה להתרחב ולהשריש, עד שתגיע להרגל שמאוד קשה להתגבר עליו.

 

מה שחשוב לדעת הוא, שעיקרון "חוט השׂערה" עובד אומנם גם במקרה של הידרדרות, אבל, בהחלט גם במקרים של שיקום ותיקון. אם נכון הדבר, שסטייה קלה יכולה להוביל אותנו רחוק מאוד מייעודנו, עוד נכון יותר שמעוף קל, מאמץ קטנטן כנגד הרגל רע, כנגד התמכרות לא רצויה, אפילו מן החזקות, עיקרון "חוט השׂערה" לטובה, יכול להוביל אותנו לתקן לחלוטין הרגלים אלו ואף להיגמל מהם.

 

באותה מידה שהכישלונות הגדולים התחילו כחוט השׂערה, הנצחונות החזקים יתחילו תמיד כחוט השׂערה. עידוד נהדר בידיעה זו, מגלה לנו שעם מעט רצון טוב ושכל ישר, שלא להזניח את המאמצים הקטנים, המתאפשרים לנו תמיד ובכל עת, נוכל לשוב ולהשתחרר מהמלקחיים הכי חזקים.

 

אינך מסוגל לעשות הכל? עשה מעט, מכיון שגם מעט זה טוב. בחלוף הימים יצטברו הנצחונות הקטנים שלך. יום יבוא וחסכונותיך מהמאמצים הקטנים יסתכמו בסכום מרשים בעזרתו תוכל לפעול ישועות רבות.

 

זהו מצבם של אלה שמתחרטים אף בסוף חייהם ולהם, כך מלמדים אותנו החכמים, הכל נסלח.

 

סליחה?!

 

הם חטאו במשך שנים ואז, בגלל חרטה פשוטה, הכל יימחק?

 

נוכל להבין מההסבר הבא כיצד פועל עיקרון "חוט השׂערה", ולמה גם בדקה ה-90 הכל יכול להימחק:

 

כדי להגיע לחרטה הסופית, למעוף האחרון של הטוב, היה צורך שבכל ימי חייהם לא יקבלו אף פעם את תבוסתם. הם אומנם הפסידו לעיתים קרובות, אך בכל פעם שהתאפשר להם, הם "חטפו" משהו: מצווה, מעשה טוב ואולי גם תפילה. כל הפנינים הללו התווספו לזכותם, וכשהגיע הרגע, כל אלו חשו לעזרתם כדי לאפשר להם את הקפיצה המכרעת.

 

מכל זה ניתן להסיק את הכלל הבא, המניע את עיקרון חוט-השערה:

 

לא להיכנע ליאוש!

 

לא להסכים לטבוע בבריכת העצבות, הדיכאון וההרגלים הרעים. בכל מקרה של סטייה, אף פעם אל תלכו על זה עד הסוף. גם אם משתלט עליכם גל של תאוות רעות, אשר גורר אתכם למערבולת נוראה, נסו לצמצם את האבידות, להציל עוד "חוט שׂערה".

 

ומהיכן מגיעה הסטייה? מהמחשבה, מכיון שנאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה". על כן צריך לשמור על טוהר המחשבה, מכיון שהמחשבות מלוות אותנו במשך 24 שעות, ואפילו בזמן השינה הן לא נוטשות אותנו. ומכיון שסוף מעשה במחשבה תחילה, כלומר, שהבלבולים (המובילים לנפילה) מתחילים במחשבה, לכן חשוב מאוד לא להימשך אחריהם, כי אז נוצרת הסטייה. ככל שמרחיקים לכת עם המחשבות השליליות, מרחק הסטייה גודל וגודל, משׂערה לשׂערה, עד שההתרחקות מסתכמת במרחקים עצומים מנקודת ההתחלה.

 

ביד האדם לשלוט על מחשבתו, אם רק ירצה, וברגע שמגיעה מחשבה שלילית, אומר רבי נחמן: צריך להחזיר אותה למסלולה, כמו רוכב וסוס – ביד הרוכב המושכות להחזיר את הסוס בחזרה למסלול הישר, אם הוא סטה מדרכו. כך ביד האדם נמצאות המושכות להחזיר את המחשבה למקומה (להחזיר אותה על ידי מחשבות שבקדושה, לימודים, עסקים או שאר עיסוקים – העיקר לא להיגרר אחריה) ועל ידי זה למנוע את הגעתה למקומות שליליים, המובילים בסופו של דבר לצער או חלילה הרהורים לא רצויים, וכמו שאמר רבי נחמן: במקום שמחשבותיך נמצאות – שם אתה נמצא! ואם במחשבות יש "מהומה", דהיינו שהן שליליות, האדם נמצא במקום מבלבל וחשוך. ומאידך, אם המחשבות טהורות, אזי נמצאים במקום הנכון, מקום שבו מאיר אור היום, גם אם בחוץ חשוך.

 

עיקרון חוט השׂערה הוא כחוט של חסד הנמשך על האדם משמים. בתוך כל המחשבות הנובעות מהבלבולים עולה מחשבה חיובית, מחשבה שמזכירה עצה מסויימת שקיבלנו לשעת הצורך, לכן רצוי לאחוז בה, לממש את העצה כדי להימלט מהתסבוכת שאליה ניתן להיגרר בקלות אחרי מחשבות שליליות. תוספת של אמונת-חכמים –  שמהם אנו מקבלים את העצות, וקיומן בפשטות ובתמימות – בהחלט תועיל והיא אף רצויה.

 

חוטי שׂערות אלו, המהווים חוטים של חסדים, כל כך יקרים, והם אלה שיביאו, להפתעתכם הגדולה, את הניצחונות האדירים!