מה אנחנו יודעים על רגש האהבה?

 

 

אהבה.

 

מושג השגור על לשונם של מיליוני בני אדם, אולם מעטים טורחים לעמוד על טיבו ומהותו האמיתית.

 

צוהר אל מושג זה נפתח בפנינו בסיפורו של דוד המלך בשובו מן המערכה, בה הכניע את גלית. דוד ניצב בפני שאול המלך, ומעורר את התפעלותו באומץ ליבו. גם יהונתן בן שאול נוכח במעמד מרגש זה. וכך מתארים פסוקי התנ"ך את התרשמותו: "ויהי ככלותו לדבר אל שאול, ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד, ויאהבהו יהונתן כנפשו" (שמואל א, יח).

 

המלבי"ם (רבי מאיר לייבוש זצ"ל, אחד מגדולי ישראל במאה האחרונה) מבאר: "רוצה לומר, שלא היתה אהבת הערב או המועיל, רק אהבה עצמית, שיאהב הטוב את הטוב".

 

מדברי המלבי"ם מתחוור שישנם שני סוגי אהבה.

 

כשאדם חש אהבה לדבר מה ערב או מועיל, דבר שמענג אותו או מביא לו תועלת כלשהי, לאמיתו של דבר אוהב הוא את עצמו באמצעות הזולת. זהו סוג אחד של אהבה.

 

אולם ישנה גם אהבה מסוג אחר – "אהבה עצמית, שיאהב הטוב את הטוב", כלומר, לא משום התועלת המופקת מן הנאהב, אלא רק משום היותו טוב. אהבה לטוב, על עצם היותו טוב ותו לא.

 

באהבת עצמו אדם רוצה, בעצם, רק דבר אחד – לקחת.