לא צריך לנחש, יש דרך טובה יותר
מי אמר לך שלא תצליח לשמור בפעם הבאה? אולי השם יתברך יתן לך כוחות ויעזור לך לשמור להבא? וכי מגיד עתידות אתה, שיודע מה יהיה?
מי אמר לך שלא תצליח לשמור בפעם הבאה?
אולי השם יתברך יתן לך כוחות ויעזור לך לשמור
להבא? וכי אתה מגיד עתידות שיודע מה יהיה?
ראש השנה קרב ומגיע וצריכים אנו להזדרז יותר ויותר לחזור בתשובה שלימה לפניו יתברך.
כמו שנתבאר כבר בהרבה מהשיחות הקודמות, צריכים תמיד לזכור שהתשובה שאדם עושה חייבת להיות מתוך שמחה, ומתוך בטחון ברחמים של הבורא ברוך הוא. באמת, אם רק יתבונן האדם בכך שהוא חי למרות הטעויות הרבות שהוא עשה ועדיין עושה בחייו, יבין מזה את גודל רחמנותו של הבורא והסבלנות שלו כלפינו. אומנם צריכים לנצל את הזמן שהקב"ה נותן לנו בחסד, ולהשתדל כמה שיותר לעשות תשובה על כל החטאים, כמו שאומרים: לא למתוח את החבל יותר מדאי…
הדרך הנכונה לעשות תשובה היא על ידי ווידוי דברים לפני השם, דהיינו שילך האדם למקום שקט ושם יפרש את שיחתו לפני השם יתברך ויתוודה על חטאיו, ומה טוב שבערב ראש השנה ילך לקברות הצדיקים ושם יעשה את ווידוי הדברים, כי עתה שאין לנו בית מקדש הצדיקים הם המכפרים על העוונות של עם ישראל, כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה"…
על פי רוב מה שמונע את האדם מלעשות ווידוי דברים הוא, שהאדם מרגיש שהחרטה שלו והקבלה שלו שלא לחטוא אינם אמיתיים, והוא לא רוצה לשקר ולעשות תשובה מן השפה אל החוץ. כמובן שזו טענה נכונה ואמיתית. מה טוב אם היה לבנו זך וטהור והיינו מסוגלים להגיע לחרטה עמוקה באמת, זוהי התשובה המעולה שבתשובות ובאמת אליה צריכים אנו לשאוף ולהגיע…אלא שלצערנו אין הדברים כך, המציאות היא שקשה לנו מאוד להגיע לחרטה עמוקה מרוב שהורגלנו במעשינו, ועוד יותר קשה לבוא לקבלה אמיתית שלא לחטוא יותר, ונמצא, שלכאורה, דרך התשובה חסומה היא.
אולם מה נעשה? לא נעשה כלום בגלל שאין אנו יכולים לעשות את הטוב ביותר? או שמא עדיף שלפחות נעשה מה שאנחנו מסוגלים? כמובן שצריכים אנו לעשות מה שאפשר והקדוש ברוך הוא ברחמיו ירחם ויקבל גם את זה המעט ברחמים.
לכן הצגנו כאן סדר והצעה כיצד לגשת אל הווידוי למרות שהלב הוא לב של אבן. ניקח לדוגמא את חטא חילול השבת שהוא אחד מהחמורים שבתורה וננסה לראות כיצד בכל זאת אפשר לעשות תשובה עליו למרות כל המניעות.
ווידוי – ראשית צריך להתנתק מהמחשבה הטבעית, כגון: ‘מה בידי לעשות קשה לי לשמור שבת’, רק לשפוט את עצם המעשה האם הוא טוב או רע: ‘האם זה טוב לחלל שבת? כן או לא?’ אם זה לא טוב, אז תתוודה על זה: ‘אנא השם חטאתי עוויתי ופשעתי לפניך וחיללתי את השבת הקדושה’.
חרטה – אתה שמח שאת מחלל שבת או לא? אם אתה לא שמח בזה והיית מעדיף לשמור את השבת, זו גם חרטה. ואתה יכול להגיד בפה מלא שאתה מתחרט על זה. גם כאן צריך להתנתק מהמחשבה הטבעית, כגון: ‘איך אומר שאני מתחרט? הלא אם הייתי באותו מצב שוב הייתי עושה את אותו הדבר’, אלא יחשוב: ‘עתה שכבר עברתי על כך, האם אני מרוצה מזה או שהייתי מעדיף שלא הייתי עושה את זה’. אם היית מעדיף שלא היית עושה את זה, זו חרטה טובה. ותגיד: ריבונו של עולם בושתי ונכלמתי במעשי ואני מתחרט עליהם.
בקשת סליחה – היית רוצה שה’ יסלח לך על העוון הזה או לא? בוודאי שאתה רוצה שהוא יסלח לך. אז תגיד בפשיטות: ‘ריבונו של עולם אני מבקש סליחה, תסלח לי בבקשה על חטא חילול שבת’.
קבלה שלא לחטוא – אתה רוצה לחזור על העוון הזה? גם כאן צריך להתנתק מהמחשבה הטבעית, היינו שאתה חושב שמאחר ואתה לא מצליח לשמור שבת אז מן הסתם גם בפעם הבאה לא תצליח, ולכן אינך יכול לקבל על עצמך שלא לחזור על כך. אבל זו אינה מחשבה נכונה. אלא המחשבה הנכונה היא: אם נאמר שתהיה לך האפשרות והכח לשמור שבת בלי להתחשב בטבע שלך, כלומר שנניח שיהיה לך כח שווה לשמור או לא, האם תבחר דווקא לחלל שבת? או שמא תבחר לשומרה? בודאי שתבחר לשמור.
ועוד, מי אמר לך שלא תצליח לשמור בפעם הבאה? אולי השם יתברך יתן לך כוחות ויעזור לך לשמור להבא? וכי אתה מגיד עתידות שיודע מה יהיה? אתה מצד עצמך מקבל על עצמך לשמור שבת והשם יעזור שתוכל לקיים קבלתך. זה נקרא שאתה מקבל על עצמך לשמור להבא, ותגיד בפה מלא: ‘אני מקבל עלי שלא לחלל שבת יותר’ וגם תקבל על עצמך להתפלל על זה, כי את זה בודאי אתה יכול לעשות, לכן תגיד: ‘ואם אין בכוחי לשמור שבת אני מקבל על עצמי על כל פנים להתפלל על זה בכל יום כמה דקות, ולבקש שהשם יתברך יהיה בעזרי להתגבר על היצר הרע’. ובכך יחשב לך שעשית מה שאתה יכול ו"אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניה עם בריותיו".
זו רק דוגמא אחת, וכל אחד ישתמש בה כדי להתוודות על כמה שיותר חטאים לפני ראש השנה, ובעיקר חשוב לעסוק בכך בערב ראש השנה עד כניסת החג ובכך יכנס לראש השנה מתוך תשובה ויהיה זכאי בדין, כי הכל הולך אחר החיתום, דהיינו שאדם שעשה תשובה ביום האחרון של השנה, זה נחשב לו שהוא זכאי לגמרי, כמו שאמרו חז"ל, שאפילו עושה האדם תשובה יום אחד לפני מותו הרי הוא צדיק גמור, שנאמר: "ושוב יום אחד לפני מיתתך". ובלבד שלא יאמר: ‘אחטא כל ימי ואשוב באחרונה’ כי כל האומר ‘אחטא ואשוב’ אין מספיקין בידו לשוב…
השם יתברך יתן לנו שנה טובה בזכות הרצון האמיתי שלנו לשוב אליו בתשובה שלימה, ואף על פי שאנו נראים כמו שאנו נראים, כי השם יתברך מעריך כל רצון טוב ונסיון לשפר את המעשים, והוא מתחשב בכל תנועה קלה שבקלות שאנו עושים בשביל להתקרב אליו, ואם כן מה אכפת לנו להשתדל לעשות מה שאנו יכולים? טוב מעט מלא כלום…כל שכן שגם המעט הזה אם יתמיד בו האדם, יזכה לעשות תשובה שלימה ולהתעורר מהשינה שלו לגמרי.
שנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור