נוסעים לצדיקים
התפילה במקום מנוחתו של הצדיק מאפשרת לנו להתחבר אל הצדיק, ואנו זוכים אפילו למעט מקדושתו של הצדיק עצמו. עצם היותנו שם נפתח מעין קו ישיר יותר לתפילות...
התפילה במקום מנוחתו של הצדיק מאפשרת לנו להתחבר
אל הצדיק, ואנו זוכים אפילו למעט מקדושתו של הצדיק עצמו.
עצם היותנו שם נפתח מעין קו ישיר יותר לתפילות…
ישנו מנהג עתיק יומין ללכת אל קברות צדיקים ולהתפלל שם לישועת הבורא, הן למען הפרט והן למען הכלל. עוד בימי קדם נהגו קדמונינו להשתטח על קברי הצדיקים, לשפוך שיח ותפילה לפני בורא עולם ולבקש שנשמות הצדיקים ימליצו טוב בעד המתפללים לחיים טובים, בריאות, הצלחה וכל טוב.
יוסף הצדיק כשנמכר לעבדות בזמן שחלף על פני קבר רחל אימו, עצר כדי להשיח את ליבו לפניה. גם כלב בן יפונה כשהגיע לחברון, הלך להתפלל על קברי האבות כדי להינצל ממזימת המרגלים נגד כניסת עם ישראל לארץ ישראל. וכן בעוד מקורות כגון, התלמוד, המדרש והזוהר הקדוש – מתוארים סיפורים דומים על התועלת בהשתטחות על קברי הצדיקים.
בזוהר הקדוש מסופר: רבי חזקיה ורבי ייסא נסעו יחדיו. שאל רבי ייסא: "כשהעולם זקוק לגשם, מדוע הולכים לקברי הצדיקים להתפלל? הרי כתוב: "לא ייצא בך…דורש אל המתים". השיב לו חזקיה: "אכן המתים המוזכרים בפסוק הם מתים באמת, הם הרשעים. אולם הצדיקים חיים תמיד".
בעניין זה אמר רבי נחמן פעם אחת לבתו, בזמן שאישה אחת הגיעה לבית העלמין באומן, שנראה מבעד לחלון ביתו והחלה לצעוק ולבכות ‘אבי, אבי’, פנה רבי נחמן אל בתו ואמר לה: "האישה הזאת צועקת לאביה באמת, אולם אביה לא יכול לשמוע אותה, כי אינו שם. אולם הצדיקים כשהם נפטרים, הם פשוט עוברים מחדר אחד לחדר השני. כשאת תבואי לקברי תדעי שאני שם, כי אני רק יצאתי מחדר אחד וסגרתי את הדלת ועברתי לחדר השני, כשתקראי לי אני אשמע אותך".
רבי נתן הוסיף ואמר: הצדיק פועל תמיד לגלות את אורו של בורא-עולם ומלכותו תמיד, וכל חייו מסורים להשגת מטרה זו. לכן, למרות שהוא נפטר, עדיין הוא רוצה ושואף להשיג את יעדו זה. אבל, בעולמות העליונים, שהכל שם בגילוי, אין לו דרך לעשות זאת. לכן ממתין הצדיק שמישהו יבוא אל ציונו ויתפלל שם. ואז כאשר מבקש אדם זה לעשות תשובה ולשוב אל בוראו, נמצא שהצדיק ממשיך את עבודת חייו: לקרב אנשים לעבודת ה’ ולגלות בעולם מלכותו.
לכן מצווה גדולה ודבר גדול הוא מאוד לבקש את ישועת הבורא אצל קברי הצדיקים. התפילה במקום מנוחתו של הצדיק מאפשרת לנו להתחבר אל הצדיק, ואנו זוכים אפילו למעט מקדושתו של הצדיק עצמו. עצם היותנו שם נפתח מעין קו ישיר יותר לתפילות, מכיון שלצדיק יש כוח רב יותר מאשר קודם, וכמו שנאמר: גדולים צדיקים במיתתם יותר מאשר בחייהם.
מדברים אלה נוכל להבין את העוצמה הטמונה בכך ואת נהירת ההמונים הרבים הפוקדים את קברות הצדיקים, כל אחד לפי מניעיו, בקשותיו ותפילותיו. יש כאלה הרוצים את זיווגם, לכן נוהגים ללכת אל קברו של רבי יונתן בן עוזיאל ע"ה, הידוע כמזווג הזיווגים. ישנם ההולכים לקברו של האר"י הקדוש זצ"ל לפעול ישועות, אך לא עוזבים את המקום עד אשר טובלים במקווה של האריז"ל, באיזור בית העלמין, כדי לזכות לישועות ולבריאות איתנה. האר"י הקדוש זצ"ל, כפי שמספר תלמידו רבי חיים ויטאל זצ"ל, היה נוהג בעצמו להשתטח על קברי תנאים אמוראים וצדיקים, והוא זה שמצא את מקום קבורתם.
המונים פוקדים את קברות הצדיקים ברוב ימות השנה, אולם בעיקר ביום הפטירה של הצדיק, יום ההילולא. יום שבו מגיעים רבים אל קברו של הצדיק, מכיון שיום פטירתו של הצדיק ידוע כיום גבוה מאוד, שבו אפשר לפעול ישועות רבות. דוגמא לכך אנו יכולים לראות בל"ג בעומר – כולם, או כמעט כולם, נמצאים אצל רבי שמעון בר יוחאי במירון.
אמר רבי נתן: רבי שמעון בר יוחאי היה צדיק גדול מאוד. הוא היה ראשון הצדיקים שקיבל רשות לגלות את חוכמת ה"קבלה", חוכמה המתגלה בכל דפי הזוהר הקדוש שלו. הסתלקותו מן העולם הזה היתה יום קשה ונורא, אולם במקום לקבוע שיום השנה למותו, ל"ג בעומר, יהיה יום אבל וחשבון נפש – חוגגים ושמחים, מדליקים מדורות, המוני בית ישראל מתקצבים על הר מירון, וחלקם מגיעים ביום מיוחד זה אל הצדיק כדי לעשות ‘חלאקה’ לילד בגיל שלוש.
ומדוע?
מכיון שכאשר הצדיק נפטר כוחותיו מתגברים פי כמה וכמה – ענה רבי נתן והמשיך – ודבר זה הוא סיבה טובה למסיבה ולשמחה. רבי שמעון היה צדיק שבלט מאוד בחייו, סביר להניח שעתה, אחרי שנפרד מגשמיותו, הוא יחולל את התיקונים שעמל עליהם בחייו, ויש לו עליהם חזקה גדולה יותר. היום, לאחר אלפיים שנה, כוחו של רבי שמעון בר יוחאי לפעול ישועות למען עם ישראל הוא עצום, וכמו שאמר רבי שמעון בר יוחאי בחייו: "יש לי את הכוח לתקן את העולם כולו, אני יכול לפטור את כל העולם מהדין".
אז לא רק בעיתות צרה וצוקה, כללית או פרטית, אלא אף ביום של שמחה כגון ל"ג בעומר, יוכל כל אחד מישראל למצוא שהמקום בו יפעל לישועות ולגדולות הוא ליד ואצל מקום מנוחתם של שוכני עפר, שעליהם נאמר בזוהר הקודש: "שאלמלא תפילת המתים על החים לא יכול העולם להתקיים אפילו רגע אחד".
נהירה עצומה מאוד של יהודים מרחבי העולם אנו רואים בראש השנה לאומן שבאוקראינה, אל קברו של רבי נחמן מברסלב זצ"ל, שהבטיח עוד בחייו שמי שיגיע אליו ויקרא תיקון הכללי ויתן פרוטה לצדקה, הוא יפעל עבור האדם ישועות רבות. כמו כן לגבי ראש השנה הוא אמר שיום זה הוא גבוה מאוד להיות אצלו, ואת ראש השנה הוא קיבל מתנה מבורא-עולם ואין זו ירושה מאבותיו. פרט לנהירת ההמונים בראש השנה, פוקדים את קברו גם בשאר ימות השנה (בראש השנה, יח’ בתשרי – יום פטירתו של רבי נחמן, חנוכה, א’ בניסן ושבועות). כך ניתן לראות כיצד הצדיקים ממשיכים את עבודתם גם לאחר הסתלקותם מן העולם.
ומכיון שכך, החלו ארגונים רבים לשפץ את קבריהם של הצדיקים: בניית מבנה גדול מעל קברו של הצדיק, שיפוץ מצבתו, ובמקומות מסויימים אף הוקמה ישיבה ליד קברו של הצדיק וכן מבנה של הכנסת אורחים, לאותם אנשים שמגיעים אל הצדיק ומתכוונים לשהות במקום מספר ימים. וכך נמשך הדבר במשך שנים רבות בכל ארצות פזוריהם של כלל ישראל, אותם מקומות בהם נמצאים קברי הצדיקים.
חוקרים רבים פעלו, ועדיין פועלים, סביב הנושא של קברות הצדיקים והנסיעה אליהם. במחקריהם הם מאירים את מערכת הקשרים בין הקדוש וקהל חסידיו, וגם כאלה שאינם נמנים עם החסידים, אולם מגיעים בגלל הישועה והקדושה של המקום.
מחקרים אלה לא עוסקים בהכרח בתחומי הסוציולויגה, הפסיכולגיה החברתית או מדע הדתות, למרות שניתן למצוא בהם נקודות מתחומים אלה, אלא הדגש הוא על הצגת הנהירה אל קברות הצדיקים הקיימת מאז ועד עכשיו, למרות שרוב תושבי הקהילה עזבו את מקום מגוריהם בגולה, שם קבור הצדיק, והגיעו לארץ ישראל, ועדיין ממשיכים לפקוד את קברותיהם, לרוב ביום פטירתם או בזמנים מסויימים שהצדיקים ציינו אותם לפני פטירתם. לדוגמא, רבי נחמן מברסלב, צדיקים רבים במרוקו ובארץ ישראל.
התמונה העולה מנהירת ההמונים אל קברות הצדיקים, וכן מהמחקרים, מציגה פן נפלא של האמונה הפשוטה והתמימה בצדיקים ובפעולותיהם, מהם שואבים ההמונים עידוד ותקווה. ככל שהנהירה גוברת, מתגלה יותר ויותר העולם העשיר והמרתק של הצדיקים: קורות חייהם, סיפורים סביב פעולותיהם, הן בחייהם והן לאחר פטירתם, וכן סיפורים על היהודים שחיו בצילם – נקודות המאפשרות לדור הבנים ולכלל הציבור, להכיר את מורשת אבותיהם החובקת בתוכה אמונה עמוקה ויצירה רוחנית כבירה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור