ממשיכים לכבס
אחרי כל ה'כביסה' הזאת אנחנו יכולים להתחיל שנה חדשה כשאנו נקיים ומגוהצים ומחודשים כהוגן, כמו שאמר דוד המלך "הרב כבסני מעווני"...
אחרי כל ה’כביסה’ הזאת אנחנו יכולים להתחיל
שנה חדשה כשאנו נקיים ומגוהצים ומחודשים כהוגן,
כמו שאמר דוד המלך "הרב כבסני מעווני".
ברוך השם זכינו לעבור את ימי ראש השנה ועתה אנו נמצאים בעיצומם של עשרת ימי התשובה שלפני יום כיפורים, ואחריהם חג הסוכות ושמיני עצרת.
מחודש אלול ועד סופו של תשרי אנחנו הולכים מחיל אל חיל בריבוי מצוות ותשובה ותפילה וצוברים הרבה קדושה בשביל כל השנה כולה.
אחרי כל ה’כביסה’ הזאת אנחנו יכולים להתחיל שנה חדשה כשאנו נקיים ומגוהצים ומחודשים כהוגן, כמו שאמר דוד המלך "הרב כבסני מעווני", היינו שביקש מהשם יתברך לכבס אותו היטב מעוונותיו, וזה על ידי ריבוי התפילה והתשובה שיזכה אותו לעשות.
מהות האדם היא הנשמה, והנשמה היא רוחנית. לכן הגשמיות של הגוף על ריבוי תאוותיו מפריעה לאדם לחיות בעולם הזה בשמחה ואמונה, כי כל הבריאה כולה יש בה אחיזה של השקר והאשליה, שהרי על פי האמת לאמיתה אין עוד מלבדו יתברך, וכאשר יש בריאה שהיא מלאה בפרטים משתנים נאחז בה השקר כאילו יש איזו מציאות נפרדת ממנו יתברך, ובפרט נאחז השקר באדם עצמו בהרגשת הישות שיש לו ובבעלי הבחירה שסביבו המחזקים את האשליה שיש איזו מציאות מלבדו יתברך, חס ושלום.
רק כאשר האדם מאמין באמונה שלימה שאין עוד מלבדו יתברך למרות שחושיו ושכלו מצביעים על כך שיש מציאות נבדלת כביכול, רק אז הבריאה מתקיימת כראוי כפי שייעד לה הבורא, שפירושו שרק אז האדם יכול לחיות בשמחה בעולם הזה.
זוהי כל עבודת האדם בעולם הזה, לזכך את גופו ולבטל את אחיזת השקר שיש בבריאה ולהביאה אל תיקונה, וזיכוך זה נעשה על ידי עסק התורה והמצוות ובעיקר על ידי עסק התפילה. כי כל אלה – תורה, מצוות, תפילה – הם מנוגדים לחלוטין לגשמיות של הגוף, לכן גם צריכים להתאמץ לעשותם ואין לאדם נטיה טבעית לעסוק בהם, אם לא מי שנולד בקדושה עם גוף זך וטהור, ועסק התפילה הוא המנוגד ביותר לטבעיות הגוף והוא השובר ביותר את גשמיות אדם.
אכן רואים אנו את הכללים הנזכרים בימים הנוכחים שהם ימים של תשובה, שהחלו בחודש אלול עם אמירת הסליחות והמשיכו בימי ראש השנה שבהם התפילה ארוכה במיוחד, וכן ממשיכים הם כעת בעשרת ימי התשובה ואחר כך ביום כיפור וסוכות, והכל הולך וסובב סביב ריבוי של תפילות ותחנונים, ובקשת סלח נא והושיעה נא, כי באמת עיקר התשובה והזיכוך של הגוף מגשמיותו והשקר שבו הוא על ידי תפילה דווקא.
התפילה מחברת את הנשמה עם האמת, שהיא המציאות שאין עוד מלבדו יתברך, וכל העולם הזה והטבע כולם בטלים ומבוטלים אליו יתברך, כי תפילה משנה את הטבע, כי הטבע מחייב כך, והתפילה משנה את חיוב הטבע, דהיינו שהטבע הוא משועבד תחת התפילה.
כך צריך להיות סדר הדברים, וכך יהיה לעתיד לבוא, שהטבע יהיה משועבד תחת התפילה והאמונה, דהיינו שהידיעה והאמונה בהשם יתברך היא השולטת ורק אחר כך יכולה להיות גם בריאה. אולם עתה עדיין העולם בגלות, דהיינו שהטבע הוא השולט והבולט כביכול ורק תחתיו נמצאת האמונה, לכן הכל משובש, כמו שכתוב (משלי ל’): "תחת שלוש רגזה ארץ, ותחת ארבע לא תוכל שאת, תחת עבד כי ימלוך, ונבל כי ישבע לחם, תחת שנואה כי תיבעל, ושפחה כי תירש גבירתה".
דהיינו, שכל הרוגז והשיבוש שיש בעולם הוא על שהיפכו את סדר וחשיבות הדברים, ששמו את הטבע במקום ראשון ורק אחריו את האמונה והרוחניות. כלומר, הטבע שהוא העבד – הוא המולך, הנבל שהוא הכופר באמונה – הוא השבע, כולם רודפים ומנסים להשיג ולבעול את התאוות השנואות, והשפחה שהיא הסיטרא-אחרא יורשת את מקומה של הגבירה שהיא השכינה הקדושה. על כל אלה רוגזת הארץ מאוד, ואת המצב האחרון של שפחה היורשת גבירתה – אין הארץ יכולה לשאת כלל, וזו הסיבה לכל הצרות שיש בעולם.
כך הוא גם בפרטיות בחיי האדם, כאשר הגשמיות היא במקום ראשון אצלו הכל משובש, ורק כאשר הוא מעמיד את הרוחניות במקום ראשון זוהי תשובה שלימה ותיקון העולם ויכול להיות הכל על מקומו בשלום.
לכן אמרו חז"ל שהתפילה היא דבר העומד ברומו של עולם, וכן אמר רבינו: "התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל". ובתורה נ"ב מסביר שעל ידי התבודדות מבטלים הגשמיות ונכללים בו יתברך ויחד עם זה נכללת כל הבריאה בו יתברך, וממילא יכולה היא להתקיים ולהיות כלולה במציאות האמיתית.
עיין שם בתורה נ"ב וראה נפלאות, ועיין בתורה שלפניה נ"א שם מבואר היטב עניין אחיזת השקר אחר הבריאה, ועל פי המאמר הזה מובן היטב הקשר בין שתי תורות אלו.
השם יתברך יזכנו לבטל הגשמיות ולהכלל בו יתברך על ידי התפילה, ונזכה לתשובה שלימה אמן סלה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור