רוצה לעשות מה שבראש שלי
ישנו משפט עממי האומר 'אם תרצו אין זו אגדה', ולענייננו – אם תרצו אין זו אימרה שנזרקת כך סתם לחלל האויר. זה בהחלט אפשרי לעשות 'מה שבראש שלנו'!
ישנו משפט עממי האומר ‘אם תרצו אין זו אגדה’,
ולענייננו – אם תרצו אין זו אימרה שנזרקת כך סתם
לחלל האויר. זה בהחלט אפשרי לעשות ‘מה שבראש
שלנו’!
פעמים רבות בחיינו אמרנו לעצמנו, ואולי אף לסובבים אותנו: בא לי לעשות ‘מה שבראש שלי’!
ישנו משפט עממי האומר ‘אם תרצו אין זו אגדה’, ולענייננו – אם תרצו אין זו אימרה שנזרקת כך סתם לחלל האויר. יש בה אמת מסויימת. זה בהחלט אפשרי לעשות ‘מה שבראש’ שלנו!
מביני דבר מקשרים לרוב את הרצון לעשות את ‘מה שבראש שלי’ למצבים של פריקת עול, של ‘די נמאס לי!’, או למצבים שבהם אנו חפצים לעשות דברים מסויימים מבלי ‘שיכתיבו לנו’ ובטח שלא ‘יגידו לנו’. לא את זה אנו באים לומר לכם, בהחלט לא במובן של פריקת עול! אלא משהו אחר, משהו שאולי לא נתקלתם בו, משהו שלא חשבתם עליו.
רוצים לעשות ‘מה שבראש שלכם’? לקבל החלטות ברוגע ובשלווה? לחוות דברים בעוצמה? להנהיג את הראש שלכם כפי שאתם רוצים? לשם כך יש תנאי!
"דע", אומר רבי נחמן, "שעל ידי מרה שחורה (עצבות) אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו לישב דעתו, (כי) רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל לישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החרות, בבחינת (ישעיה נה): "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בני חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן-חורין, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו ולישב דעתו" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, י).
ואיך אפשר לבוא לשמחה? אומר רבי נחמן (שם): "ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה על כל פנים" – רק תמצא את הנקודה הטובה שבך ותשמח, משום שהשמחה היא עולם החרות! היא מוח משוחרר שתוכל להנהיגו כרצונך!
אולם "על כל פנים", ממשיך רבי נחמן ואומר לנו, "יש לו לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, שלא עשני גוי, שהבדילנו וכו’, ונתן לנו תורת אמת" – אם לא מצאת משהו, אם לא מצאת את הנקודה שלך – תתחיל עם הנקודות שאתה כן יודע עליהן, כי "מכל זה וכיוצא בזה ראוי לו ליקח לו שמחה לשמח דעתו כנ"ל". מדוע? כי "זה בחינת בדיחא דעתיה, שהוא דבר גדול, דהיינו שמקשר השמחה למוחו ודעתו, ואזי המוח משוחרר, ויש לו ישוב הדעת כנ"ל". ולא רק בזה מסתכם העניין, אלא "וגם למעלה (בעולמות עליונים) נעשה מזה יחוד גדול על ידי בדיחא דעתיה".
עצה פשוטה יותר מזו אינה בנמצא. ממש כך.
חשיבותה ותרומתה של השמחה לחיינו היא כה גדולה, וזה בא לידי ביטוי אף באותם דברים זוטרים שאנו לא ‘מחשיבים’ ואף לא חושבים שצריך מוח משוחרר עבורם. אך אין זה נכון! גם בהכרעות הכי קטנות בחיינו, קל וחומר בגדולות והחשובות, צריך מוח משוחרר. צריך שמחה! ולא רק לעצמנו אלא אף כדי לשמח את האחרים ולהקרין החוצה את הרגשת השמחה.
התורה וחכמינו לאורך כל הדורות דיברו על הצורך להיות במצב של שמחה ולשמח את האחרים. הגמרא מספרת שאליהו הנביא הצביע בפני רבי ברוקא על שני אנשים שהיו בשוק, שהם בני עולם הבא. ביקש רבי ברוקא לדעת על מה זכו אותם אנשי השוק למעלה כה גדולה ולשכר רב כל כך, (לכן) פנה אליהם ושאל אותם למעשיהם. השיבו לו השניים שהם מבדחים אנשים עצובים ומשמחים אותם. (תענית כ"ב, ע"א). עד כדי כך!
כדי שנבין עד כמה השמחה חשובה תורמת ומועילה, ואפילו בהכרעה פשוטה בחיינו, נציין את דבריו של הרב שמחה כהן (מתוך ספרו "תקשורת לקהל ויחיד"):
אם נעקוב אחר אדם הניצב לפני הכרעה – עליו לבחור באחת מבין שתי אפשרויות, הוא מהרהר ומתלבט. הדבר תלוי מאוד במצב רוחו בעת חשיבתו ובעת התלבטותו, אם יעדיף את הבחירה החיובית או השלילית.
אם הוא במצב רוח של שמחה, גדול הסיכוי שהוא יבחר בהחלטה חיובית, אפילו אם היא מחייבת אותו לבצע דברים חדשניים. לעומת זאת, אם הוא שרוי בהרגשה קודרת ועצובה, הוא יטה להגיע למסקנה שאין בידו לשנות את המצב, וישיב תשובה שלילית להצעות של יצירה ועשייה.
מתברר, שבמצב רוח טוב אדם מסוגל יותר לחשוב על פתרונות מורכבים, וממילא להגיע לפתרון בעיות.
מומחי כוחות הנפש מניחים, שהסיבה לכך היא, שבמצב רוח טוב אדם זוכר את האירועים החיוביים שעברו עליו בעוצמה רבה יותר מאשר את האירועים השליליים. לעומת זאת, במצב רוח רע עולים הזיכרונות השליליים יותר מאשר החיוביים, וכיון שאחד המנחים הראשיים לאדם בהחלטותיו מבוסס, בלא משים, על ניסיון חייו, הדברים שהוא זוכר בעת הצורך להחליט, משפיעים עליו בקבלת ההחלטה.
מחקרים מלמדים שכאשר שני אנשים נפגשים לשיחה, ואחד מהם הינו אדם הרואה את הכל מסביבו בצורה חיובית, אם הוא דומיננטי בהתנהגות זו, הרי לאחר זמן קצר גם הנמצא בקרבתו יראה את הסובב אותו באור חיובי.
לעומת זאת, אם אחד מהם ‘רואה שחורות’, גם חברו יגיב בתגובות דומות בעת השיחה. לכן ביטויי השמחה בדברים שאתה אומר ובהבעות פניך וגופך, ישפיעו מאוד על האדם המשוחח איתך להיות במצב רוח של שמחה ופתיחות לקבלת החלטות. (עד כאן דברי הרב שמחה כהן).
מובן, אם כן, שהשמחה היא כוח בעל השפעה עצום, הן עלינו והן על הסובבים אותנו. ‘מה בראש שלי’ הופך במובן מסויים, כשאנו שמחים, למה שאנו מקרינים על זולתנו ו’גורמים’ שאף זולתנו יהיה ‘בראש שלנו’, כלומר שביטויי השמחה שלנו ישפיעו אף על המשוחח איתנו, כפי שאומר הרב שמחה כהן, להיות במצב רוח של שמחה, של פתיחות ואפילו עד כדי קבלת החלטות.
"כי זה ידוע", אומר לנו רבי נחמן, "שצריך האדם להיזהר מאד להיות בשמחה תמיד ולהרחיק העצבות מאד מאד" (ליקוטי מוהר"ן, רפ"ב), כי על ידי השמחה "נתגלה כבודו של האדם, וגם זוכה לדעת", ו"מי שהוא שמחה תמיד – על ידי זה מצליח"! ובנוסף – "כשמתרבה השמחה מתחזק כוח השכלי" (כח השכל). (מתוך ספר המידות של רבי נחמן מברסלב).
כדי להנהיג את המוח שלנו כרצוננו, כדי להרגיש את החרות הנפלאה הזו, כדי שנחזק את כוח השכל ונזכה להצליח, הן בדברים גדולים והן בדברים הקטנים – עלינו לשחרר את המוח, כלומר להכניס הרבה, אבל הרבה מאוד, שמחה לחיינו. כך גם נוכל לעשות ‘מה שבראש שלנו’, בדרך חיובית כמובן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור