מדוע דווקא אומן?

 

 

השאלה שרבים שואלים את חסידי ברסלב לפני ראש השנה היא, מדוע כל כך חשוב לכם להיות באומן לפני ראש השנה? מה כל כך בוער לכם לעזוב משפחה, להוציא הון תועפות, להיטלטל בדרכים, ולהיות בארץ עויינת ליהודים, הכל בכדי להיות אצל ציונו של רבי נחמן זי"ע בראש השנה?"

 

התשובה היא פשוטה למדי: רבינו זי"ע ציוה עלינו כשאמר, "איש בל ייעדר!" (ראה חיי מוהר"ן, גודל יקרת ראש השנה שלו, תג). אמונת חכמים מחייבת אותנו לציית לרבינו.

 

בכל זאת, לאלה שמתעקשים לקבל טעם נוסף, אם לא טעיתי בעניי, התורה הקדושה מחייבת שכל אחד ייסע לרבו בראש השנה. כיצד?

 

בעזרת השם יתברך, התורה הקדושה מרמזת לכך בצו של משה רבינו, "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם" (דברים לא, כח).

 

מספר שאלות מתבקשות: אחת – משה רבינו ממילא אומר את תוכחתו הכללית לפני כל כלל ישראל, אז מהי ההקהלה הפרטית הזו של השוטרים והזקנים? שניה – מה הסמיכות של הוראת ה"הקהילו" לעניין ידעתי…כי השחת תשחתון (שם, כט)? שלישית – מדוע קוראים את הפסוק הנ"ל תמיד בסמיכות לראש השנה?

 

אומר רבי נחמן מברסלב זי"ע (ליקו"מ קמא, תורה י, אות ד), כי רק צדיקי הדור יודעים מהו עיקר התפילה. ולהבדיל, יש בעלי גאווה שאינם רוצים ללכת לצדיקי הדור, ואומרים שהם בעצמם מסוגלים להתפלל, וגם מונעים מאחרים ללכת לצדיקים. רבי נחמן זי"ע מוסיף (שם, אות ה), שעיקר ביטול הגאווה, שהיא עבודה זרה ממש, אינו אלא על ידי התקרבות לצדיקים. ועוד (תורה יא, אות ג): גאווה וניאוף תלויים זה בזה. כשאדם אינו שומר הברית, על ידי גאות, הוא עושה לעצמו עבודת אלילים, ומראה שאין די לו בא’לוקותו עד שצריך עבודת אלילים, ועל כך פוגם בא’ל ש-די. עד כאן יסודו.

 

אבאר קמעא בעזרת השם: בעל הגאווה אינו מסתפק במגבלות ההלכתיות שהתורה הקדושה מציבה לפניו, כי במסגרת ההלכה איננו רשאי למלא את אותן התאוות שגופו ויצרו דורשים. לכן, הוא פורץ את גדרי ההלכה, שהיא חוקת המלך מלכי המלכים יתברך שמו. היות ואי אפשר למרוד במלך מבלי לכפור במלכותו, בעל הגאווה פורק מעליו עול מלכות שמים, ועל ידי פגם הברית, הוא כופר בא’ל חי, השם ישמור. כעת, כל מאוויו מופנים להשגת מה שמתאווה, וזו התאווה הופכת להיות רצון עליון בחייו, דהיינו אלהים אחרים, כי הוא עובד אותה יומם ולילה.

 

לחילופין, אילו אותו בעל גאווה ובעל תאווה היה מתקרב לצדיק אמת, היה ניצל. אפילו לב אבן מתמוסס בעמדו לפני גדול הדור, צדיק האמת. גאוותו היתה מתבטלת, כהכשרה לקבל מאת הצדיק תיקון לתחלואי הנפש בכלל ולפגם הברית בפרט. בצאתו מן הצדיק, היה משתוקק לחזור בתשובה אל הקב"ה, חייו היו באים על תיקונם וכל ענייניו היו מתהפכים לטובה.

 

בעל הגאווה ההולך בשרירות ליבו ואינו מגיע אל הצדיק, ניחא, אבל אינו מניח לאחרים – הרי זה נכנס לגדר "המחטיא את הרבים ובכלל עוון זה המעכב את הרבים לעשות מצוה" (רמב"ם, הל’ תשובה פ"ד, ה"א), ו"המטה את חברו מדרך טובה" (שם), מכלל עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה. גרוע מכך, הוא חולק על דברי חכמים (שם, ה"ב), ובתור כזה ננעלות בפניו דרכי התשובה.

 

אם לא טעיתי, זוהי הוראתו של משה רבינו ע"ה לפני מותו, שיקהילו את כל הזקנים והשוטרים דייקא:

 

אחד, לראות שכולם יתייצבו, שמא ישנם ביניהם כאלה שנדמה להם בעיני עצמם, "גם אני צדיק, ואינני זקוק לתפילותיו של משה רבינו".

 

שניים, להזהירם לבל ימנעו מאחרים להתקרב אל יהושע, תלמידו ומחליפו כצדיק הדור הבא.

 

שלושה, להודיע להם שבכל זאת הוא יודע שיפלו לגאווה אחרי הסתלקותו של יהושע, ובלא מרות לצדיק הדור, יפרקו כל עול מעליהם, שנאמר, "ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ה’…וילכו אחרי אלהים אחרים" (שופטים ב, יא- יב), כאשר איש הישר בעיני עצמו יעשה, שגאווה תוליד עבודה זרה ממש, לפי סדר השתלשלות הירידה הרוחנית – גאווה המביאה לידי סיפוק תאוות, סיפוק תאוות לידי מרד בקב"ה, מרד בקב"ה לידי עבודה זרה. מובן היטב שמיד לאחר מכן, משה רבינו ע"ה אומר ואעידה בם – בזקנים ובשוטרים – את השמים ואת הארץ, שמנהיגי ישראל לא יוכלו להתכחש לנצח שגם הם מצווים להגיע אל צדיק הדור, ולא למנוע מכל כלל ישראל להגיע אל צדיק הדור.

 

וזהו טעם קריאת פרשת "וילך" סמוך לראש השנה, להזהיר לכל מנהיגי הדור הנוכחי לבל ימנעו מכלל ישראל להגיע לאומן בראש השנה ואל נ’חל נ’ובע מ’קור ח’כמה שהוא הצדיק האמת, שמא יחול עליהם דין מחטיאי רבים, חס ושלום, ולא יוכלו לעשות תשובה בימים הנוראים.

 

לגבי כל יחיד ויחיד, בראש השנה חייב ליישר את אורחותיו, ואי אפשר להפיל את חומת הגאווה מבלי להתקרב אל הצדיק האמת. על ידי הליכה לצדיק, יעקור את שורש הגאווה, שורש הכפירות וכמו כן שורש פגם הברית, יעלה על דרך התשובה ויגיע אל תיקונו. ואפילו אם תרצו לומר שלא יצליח לתקן את מה שטעון תיקון עד ליום הדין, הרי הוא מתקשר ומתחבר אל צדיק הדור, "והמחובר לטהור טהור" (כלים פי"ב, מ"ב), ובמילא יוצא זכאי ביום הדין, למרות שזמן מועט לפני כן שהה בדיוטה התחתונה על סף ייאוש מוחלט. מכאן, שאנו עושים כל מאמץ להיות אצל רבינו הקדוש באומן בראש השנה, כן נזכה כולנו, אמן.

 

 

הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.net