כי לא כלו רחמיו
הרחמים של ה' לא כלים אף פעם, כמו שאנו אומרים בתפילה: "הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך"...וכאשר האדם מאמין כך הוא לא נחלש מהתפילה...
הרחמים של ה' לא כלים אף פעם, כמו שאנו אומרים בתפילה: "הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך"…וכאשר האדם מאמין כך הוא לא נחלש מהתפילה.
חוק חקק הקדוש-ברוך-הוא
צריך האדם לדעת שעל כורחו חייב הוא להתפלל על כל דבר בחייו. זהו יסוד בבריאה – אין נותנים לאדם שום דבר ללא תפילה, כמו שכותב רבינו ירוחם ממיר: חוק חקק הקדוש-ברוך-הוא: אי אפשר לקבל כלום בלי תפילה. האבות הקדושים לא השיגו שום דבר בלי תפילה, וכל הצדיקים אחריהם לא השיגו שום דבר בלי תפילה, ואף אנו – על כל צעד ושעל אנו צריכים להרבות בתפילה.
סגולה מיוחדת במינה לפעול כל ישועה היא לעשות שש שעות התבודדות רצופות. בעינינו ראינו את הישועות של השש שעות הללו, דברים שלולא האמונה הפשוטה בכוחה של התפילה – שהתפילה חייבת לפעול – אזי לא היה מובן כיצד יכול להיות להם פתרון בדרך הטבע. לדוגמא, תלמידים בישיבתנו רצו לקנות דירה ולא היה להם פרוטה לפורטה, הם עשו שש שעות ולא עבר זמן רב והם קנו דירות בירושלים.
ואם כך הוא בעניינים גשמיים, כל שכן הוא בעניינים רוחניים, ששם צריכים לרכז את עיקר התפילה, ואם יעמוד האדם שש שעות רצופות לבקש על איזה חסרון ברוחניות שיש לו, בודאי יפעל. שהרי זו הנחת-רוח של הבורא, שרואה אדם ששואף כל כך להיות כרצונו עד שמשקיע בזה תפילות רבות ועומד שש שעות רצופות לפניו.
וזו לשון רבינו בליקוטי מוהר"ן (תניינא צ"ו):
"וְאָז כְּשֶׁדִּבֵּר מִזֶּה, דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵהִתְבּוֹדְדוּת, וְהֶאֱרִיךְ מְאד בְּשִׂיחָה נִפְלָאָה בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת, וְחִזֵּק אוֹתָנוּ וְזֵרֵז אוֹתָנוּ מְאד מְאד בָּזֶה, לְהִתְחַזֵּק לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְאָמַר: שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הִתְבּוֹדְדוּת, וּלְבַלּוֹת כָּל הַיּוֹם עַל זֶה, אַךְ לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זאת עַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לְצַוּוֹת לָהֶם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל-כָּל- פָּנִים אֵיזֶה שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת, כִּי גַּם זֶה טוֹב מְאד, אֲבָל מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק בַּה', וְרוֹצֶה לְקַבֵּל עָלָיו על עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל הַיּוֹם הִתְבּוֹדְדוּת (בְּרָכוֹת כא): 'וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ".
היוצא מדבריו הקדושים, שאף שאי אפשר לצוות לאנשים בתור הנהגה קבועה לעשות כל היום התבודדות, כי על רוב בני אדם הדבר כבד עליהם, אבל מי שליבו חזק ברצונות לעבוד את ה' באמת, ולכל הפחות כאשר יש לו איזה צורך דחוף, או עניין מסוים שרוצה מאוד להשיגו, בודאי שאז צריך להאריך בהתבודדות ככל האפשר ויקיים את ה"באמת", כלומר מה שאמר אחר כך: שהרוצה לקבל עליו עול עבודתו באמת רצונו שיהיה לו כל היום התבודדות…ובדורנו התחדשה הסגולה המיוחדת הזאת, לעשות שש שעות התבודדות רצופות, ומי שיעשה כן מובטח לו שיפעל בתפילתו.
בקשה והמתנה
תלמיד אחד שעשה שש שעות התבודדות על איזה עניין ולא ראה תוצאות, הלך ושאל את הרב אם לעשות שש שעות נוספות. אמר לו הרב: בודאי שאם אתה רוצה אתה יכול לחזור ולעשות שש שעות, אבל צריך לדעת שכבר בשש השעות הראשונות פעלת ועתה אין לך אלא לתת חיוך ולהמתין, כי לא תמיד רואים את התוצאות תיכף ומיד, ויתכן שהישועה תגיע אחרי חודשיים, או אחרי חצי שנה, או שנה, אבל היא בודאי תגיע.
למה הדבר דומה? לאדם שהגיש בקשה לויזה ואכן קיבל אותה, אולם התאריך שתחול בו הויזה הוא לעוד שמונה חודשים. כך הוא בכל העניינים שאנו מתפללים עליהם, כי יש תכניות וחשבונות בשמים לכל עניין ועניין, מתי יהיה ואיך יתגלגל, ולכן לכל דבר יש את השעה ואת השנייה המדויקת מתי האדם יקבל אותו, והעיקר הוא שצריכים להאמין שהתפילה פועלת תמיד.
לכן, מי שעוסק הרבה בתפילה אשריו ואשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא, והוא יראה בודאי תוצאות נפלאות לתפילותיו במוקדם או במאוחר, כמו רבי נתן מברסלב זיע"א, שהיה אומר לחסידים: "מה שאתם רואים אותי עכשיו לעת זקנותי שהולך לי כסדר, הוא רק מפני שהרביתי מאוד להתפלל בצעירותי, עד שאין דבר שלא הרביתי בתפילה עליו, ולכן עתה הולך לי כסדר בכל העניינים".
הטוב כי לא כלו רחמיו
הדבר העיקרי שמונע את האדם מלהרבות בתפילה הוא הבלבולים שיש לו, המחלישים אותו ומפילים אותו בדעתו ומייאשים אותו מן התפילה.
יש אחד שמרגיש שיש לו עוונות שמונעים את תפילתו מלהתקבל, ולכן הוא מפסיק להתפלל או שמתפלל בלי חשק ואמונה. יש אחד שחושב שאם הוא לא צדיק יסוד עולם אז אין ביכולתו לפעול בתפילה. ואחד אחר חושב שהוא לא שווה כלום ואינו חשוב בעיני הקדוש-ברוך-הוא, ואחר מרגיש שאינו מסוגל לעורר רחמי השם עליו, וכו' וכו'.
לכן האדם צריך להחליט שהוא לא סומך על כלום ולא תולה בכלום מלבד רחמי ה' וחסדו. שיוציא את ה"אני" שלו מהתמונה ויאמין בבורא, ובמקום לחשוב: "אני לא יכול" או "אני רשע", יחשוב: "ה' בודאי יכול, וגם אם אני רשע, יש לה' מספיק רחמים כדי לרחם עלי…"
הרחמים של ה' לא כלים אף פעם, כמו שאנו אומרים בתפילה (בברכת ההודאה): "הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך"…וכאשר האדם מאמין כך הוא לא נחלש מהתפילה אף פעם. כי מה שלא יהיה, לה' יש תמיד מספיק רחמים לרחם גם עליו במצבו, וזהו מה שאנו אומרים אחר כך, בהמשך הברכה: "כי מעולם קיווינו לך…" שפירושו, שזה שאנו תמיד מקווים לה' הוא רק משום שאנו מאמינים ברחמים שלו שאינם כלים, וממילא אין דבר שיכול להחליש את תפילתנו.
יצא המרצע מן השק
ישנה עצה טובה ובדוקה לאדם שיתחזק להתפלל בכל מצב, ושסוגרת ליצר הרע את הפה לגמרי, והיא – שיעשה רשימה של כל החסרונות שהיצר הרע משדר לו האמורות למנוע את תפילתו מלהתקבל, ויחליט שהוא מסכים עם הכל – ויאמר: נכון, אני רשע, טיפש, לא יודע להתפלל, מלא עוונות וכו' וכו' – אבל ה' יתברך רחמן ואני פונה אל הרחמים שלו בלבד! שהם אינסופיים ומספיקים גם לרחם עלי עם כל המגרעות שלי – ולהושיע אותי.
לאחר שכבר הסכים עם כל הטענות של היצר הרע נגדו, והחליט שלא אכפת לו כי הוא פונה רק אל הרחמים של ה' ולא תולה בשום זכות או מעלה וכדומה, אם כן נסתתמו טענותיו של היצר הרע, כי מה שיאמר לו כדי להחלישו, שאין הוא ראוי וכו', לא יעלה ולא יוריד משום שאינו תולה בכלום מלבד רחמיו של הבורא שאינם כלים לעולם, וכך יוכל להרבות בתפילה ותחנונים תמיד.
כך, למשל, יכולה להראות רשימה של אדם אשר משוכנע שתפילתו אינה יכולה להתקבל משום שהיצר הרע טוען נגדו שהוא:
1. אני יודע שאני לא צדיק
2. וגם אני עוד לא עשיתי תשובה
3. ולכן לא מגיע לי שום דבר
4. וה' יתברך לא חייב לי שום דבר
5. אני טיפש גדול
6. ואני לא שווה כלום
7. ואני לא יוצלח
8. ואני לא יודע להתפלל
9. ואני חסר אמונה
10. וכו' וכו'…
כל אחד יכול יוסיף לרשימה את כל החסרונות שלו ואת הרדיפה העצמית שלו וכל דבר שמחליש אותו מלהתפלל, וכשימלא את הרשימה בכל האפשרויות, או-אז ייגש להתפלל ויגיד: ריבונו של עולם! אני יודע שאני לא שווה כלום, ואני לא יודע להתפלל, ואני לא יוצלח, ואני מלא עוונות וכו' וכו', אולם אני פונה אל רחמיך, שמספיקים גם להושיע אותי בלי שום סיבה, בלי שאהיה שווה משהו, ולמרות שאיני יודע להתפלל, ולמרות שלא מגיע לי שתעשה עמי טובות, כי רק אל הרחמים שלך אני פונה. כי אחרי כל החסרונות הללו סוף כל סוף אני נברא שלך, והלא כל רצונך שכל נברא ונברא יצליח ויהיה לו את כל הטוב שבעולם, לכן אני פונה אל רחמיך ורצונך שהם אינוספיים כדי שתושיע אותי למרות הכל.
להתפלל על ה'
כאשר האדם פונה כך אל ה', יוצא מזה דבר נפלא – שבעצם הוא כבר לא מתפלל על עצמו כלל, אלא הוא מתפלל על ה'! כמובא בנביא על חנה אם שמואל (שמואל א, א): "ותתפלל על ה'…". וכמו שחנה לא התפללה להפקד בבן בשביל עצמה אלא בשביל ה', שיהיה לו יתברך נחת רוח, כך תפילתו נשענת על כך שזהו רצון ה' להיטיב אתו, נמצא שהאדם בסך הכל מבקש את מה שה' רוצה – כי ה' הוא זה שרוצה שיזכה לחזור בתשובה, ושיצא מכל מידה רעה, ושיהיה לו כל טוב שבעולם וכו'.
גם יוכל להתפלל בלי סוף, כי מאחר והוא מבין שגם את התפילה צריך שהבורא ייתן לו, כי הלא הוא כבר הזכיר לעצמו ברשימה שהוא אינו יודע להתפלל, וגם הוא מבין שזהו רצון ה' לתת לו תפילה בפיו, כי זה התענוג שלו יתברך כשמתפללים לפניו, נמצא שאין שום מחלוקת בינו לבין ה' חלילה, ומה שה' רוצה – הוא רוצה, ומה שהוא רוצה – ה' רוצה…
כי מה היא התפילה? לריב עם ה'? וכי יש איזה 'אני'? שאני רוצה כך והבורא רוצה אחרת? אין דבר כזה! כל הישועות הללו שאני צריך, בפרט ברוחניות – זה רצון הבורא שיהיו לי את הישועות הללו, וכאשר אני מתפלל לזכות, למשל, לשמירת העיניים, אז אני מתפלל על ה', כי זה רצונו שאזכה להגיע לשמור את עיניי ממראות אסורים וכו', ממילא נמצא שאינני מתפלל על עצמי כלל אלא על ה', שיתקיים רצונו שיהיה לי כל טוב ברוחניות וממילא גם בגשמיות.
ובאמת מי שמתפלל על הרוחניות לא אכפת לו כבר מהגשמיות, כי מאחר וזוכה לתקן ברוחניות הוא כבר זוכה להכל, ומה אכפת לו עכשיו מהגשמיות? נמצא שבאופן הזה יכול האדם להאריך מאוד בתפילה ולהתפלל בחשק רב ולזכות לכל המעלות, כי תמיד הוא מתפלל על ה' ומבקש ממנו שייתן לו את מה שהוא יתברך בעצם רוצה יותר מכל לתת לו.
ודע שבהכרח כך הוא, שהבורא רוצה שיהיה לכל בריותיו את כל הטוב שבעולם. ושאל את עצמך – האם הבורא ברא את בריותיו כדי שיהיו חסרות? וכי יש אדם שיוצר איזה דבר ורוצה שיהיה אותו דבר פגום וחסר? בודאי כל מי שיוצר איזה דבר רצונו שיהיה מושלם. כל שכן שהבורא בודאי כל רצונו בבריאת העולם בכלל, ובבריאת יציר כפיו ובחיר הבריאה – האדם, שיהיו לו כל המעלות האפשריות ברוחניות ובגשמיות.
נמצא, שכאשר אדם מתפלל באופן הזה תמיד יהיו לו טענות יפות ונעימות נפלאה בתפילה, מכיון שיודע שסוף כל סוף הוא רק מתפלל על ה' שיעשה רצונו בעולמו ואין הוא במחלוקת עמו כלל ואין הוא נחלק ממנו כלל.
מבטן שאול שיועתי
אדם שנמצא באיזו צרה או מועקה ומתעקש בפשיטות להתפלל, אזי ודאי ובודאי שיזכה להיוושע. ככתוב בתורה (יונה ב): "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי". דהיינו, שכאשר האדם צועק מבטן שאול שהוא נמצא בה, אזי דייקא: "שמעת קולי", הוא בודאי יפעל. כי דווקא זמן הירידה הוא הזמן המסוגל ביותר לפעול ישועות.
אבל האדם חושב תמיד להיפך – שבזמן הירידות הפעולות שלו קטנות, לא מועילות וכו', ואין זה נכון! כי דווקא בזמן הירידות הוא יכול לפעול פעולות גדולות וישועות יותר מאשר בזמנים כתיקונם, משום שבזמן הירידות הוא בודאי מחזיק את עצמו קטן ואין לו שום גאווה, וכן יש לו לב נשבר ויכול לפעול בתפילתו היוצאת מלב נשבר הרבה, ולכן דווקא בזמן כזה יכול לפעול ישועות גדולות מאוד.
נמצא שאם האדם חזק באמת בתפילה הוא לא יפחד משום דבר בעולם, ולא תהיה לו שום דאגה ושום חרדה לעולם. כי יש לו אמונה: ה' אתי! והוא מחזק את עצמו תמיד שה' שומע תפילת כל פה, ובזה מתחזקת אצלו גם האמונה בעצמו, שגם הוא יכול לחזור בתשובה.
כי למעשה, זהו החיזוק הגדול ביותר שיוצא מהאמונה בכח התפילה – שהאדם מאמין שיש בכוחו לחזור בתשובה! כי מאחר ורואה שתפילתו פועלת גם בדברים שלא האמין שהם אפשריים, אזי גם שרואה שהוא רחוק מאוד מהתעוררות התשובה כראוי, או שהוא מגושם מאוד מאוד ורחוק מאוד מה' יתברך ושקוע במידות רעות מאוד ובתאוות חזקות מאוד, ונראה בלתי אפשרי שיחזור אי פעם בתשובה – אך מחמת שהוא מאמין בכח התפילה, אזי מאמין שעל ידי התפילה הוא יכול לצאת גם מכל העוונות.
עוד חשוב מאוד לדעת, שהתפילה שהאדם מתפלל בעצמו על עצמו היא העיקר, וכמה שיתפללו אחרים על האדם, ואפילו שכל צדיקי הדור יתפללו עליו, ה' יתברך רוצה בעיקר את התפילה שלו! לכן הרבה פעמים לא עוזר לאדם שמתפללים עליו כולם, ורק ברגע שהוא בעצמו מתחיל להתפלל על עצמו אז הישועה באה. כי אפילו שהוא באמת הקטן שבקטנים, ואותם הצדיקים שמתפללים עליו הם באמת גדולים במעלה פי כמה וכמה – אולם הבורא רוצה את התפילה שלו, כי רק התפילה שלו על עצמו תקרב אותו אל ה'. כלומר, שיזכה להכיר אותו יתברך ולדעת אותו יתברך, שזו תכלית הבריאה.
ומאחר ועיקר ידיעת ה' היא ידיעת רחמיו האין סופיים, ודווקא כשאדם מתפלל על עצמו יכול הוא להשיג את הרחמים הללו כפי שהתבאר היטב לעיל, לכן רק על ידי שהאדם מתפלל על עצמו יכול הוא לדעת את ה' ולהגיע לתכלית שלו.
ה' יתברך יזכנו להתחזק ולהרבות בתפילה ובתחנונים תמיד ובזכות זה נזכה לגאולת עולמים, אמן ואמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור