מתוך הגלים

 

 

 

שלמה קרלינסקי עלם חמודות שנקטף בתאונה מחרידה, בחול המועד סוכות תשס"ד, במיטב שנותיו והוא בשנת העשרים לחייו.

 

לאחר פטירתו ליקטו בני משפחתו את כתביו ואז נתגלתה דמותו במלוא שיעור קומתה, מוצב ארצה אך ראשו מגיע השמימה. הדברים הבאים נכתבו על ידו בשנת תשנ"ח (1998) בהיותו בן 15 בלבד! והם בחינת מועט המעיד על המרובה. כתביו כונסו בספר בשם "מפנקסו של בן עליה".

 

ת.נ.צ.ב.ה.

 

 

שלמה!!!

 

היית אתמול בים, נאבקת בגלים…

 

כעת תנסה להתבונן, כמה דומה העולם הזה לים סוער. איך שהאדם עומד בין גלים סוערים מכל הכיוונים, וצריך להיות פיקח ולדעת איך להתמודד איתם.

 

יש גלים – שאדם צריך קצת להגביה את עצמו, והגל יעלה אותו גבוה למעלה, ויביא אותו עוד קדימה.

 

ויש גלים – שאם ינסה לעמוד מולם הם יכריעו אותו לאחור, אלא צריך להוריד את הראש, אומנם קצת מלוח בפה ולא נעים, אך הגל עובר והאדם רק מתקדם.

 

כל הזמן צריך לעמוד דרוך, ולראות איזה גל מגיע, ואיך להתמודד אתו. ואם רגע אחד יסיח את הדעת, יכריע אותו הגל אחור.

 

כך הם החיים.

 

מהם שצריך קצת להתרומם, קצת רצון להילחם, וקצת לעשות, ואז עוברים את הגל. ולא עוד אלא שהתרוממו והתקדמו הלאה.

 

ויש גלים סוערים – שמנסים להפריע לאדם בעבודת ה’ (כמו פגיעה בכבודו וכדומה) שצריך להתכופף ולתת להם לעבור הלאה ולא להתייחס, וכך עוברים את זה בשלום, אף על פי שקצת מר.

 

ואפילו שירדו רגע למטה. ופעמים מתברר אחר כך שכלל לא היו למטה, אלא הגל היה מעליו, והוא שעבר, והאדם נשאר יציב במקומו. אבל יעמוד בגאווה על מקומו ולא יוותר, ישבר ויפול אחריו.

 

ועוד דבר חשוב מאוד שאתה צריך לדעת, תוכל ללמוד משפת הים.

 

בילדותך ישבת בחול ובנית ארמונות וחפרת מחילות. אם היית רוצה לבנות בפעם אחת הרבה, הכל היה מתמוטט…

 

צריך קודם לבנות מחילה, ואחרי שהיא חזקה אפשר לעשות מחילה שנייה. ואז לחפור את המחילה לאט לאט – שלב אחר שלב, שלא יתמוטט. וכך לאט לאט אפשר לבנות ארמונות מפוארים, עם מחילות שמתפתלות ביניהם כפי הצורך.

 

כן הוא בדיוק בעבודת בניינך אתה תמיד מנסה לחטוף הכל ביחד, ואפילו לא הכל ביחד, אלא הרבה ביחד, ויותר מדי בפעם אחת. ואתה לא בונה כלום.

 

שנה לקח לך להבין את זה, ולפחות כעת אתה מבין את זה ומרגיש את זה וצריך באמת לחשוב בעיון מה אתה מסוגל! ומה קל לך! ולקבל על עצמך דברים קטנים ממש – שיהיה לך קל לעשות אותם ולשמור עליהם מכל משמר.

 

לדעת כשקבלה זה קבלה. ולאט לאט תבנה בניין מפואר, שכל מעשיך ודיבוריך ומחשבותיך יהיו מחושבים, ותשלוט עליהם, ותדע מה צריך לעשות, ואיך ומתי וכמה.

 

ואין לזה סוף!

 

עבודה אין סופית, ויש לך לזה עוד שנים בעזרת ה’.

 

יום ועוד יום. כל יום קצת. כל חודש עוד אבן, כל שנה עוד נדבך, עד שתעלה למעלה עם בניין מפואר לו יהי כן!

 

אבל לכל זה צריך עבודה בחירוף נפש ובמחשבה עמוקה, לדייק בדרכי העבודה.

 

"אדם לעמל יולד" – כדי להיעשות "אדם" צריך הרבה עמל ויגיעה, וזה תפקידך!

 

…למעשה, אתה צריך לדעת לראות את מה שלפניך כעת, ולנסות לקבל דברים קטנים, שלאט לאט יהפכו לגדולים.

 

בהצלחה,

 

מהיצר הטוב…

 

 

(מתוך "עת לחשוב")