קו אדום

הם התקשו אפילו לשחזר איך נסחפו והגיעו

לסכום שכלל לא חלמו עליו. "איך נפלנו לבור

כל כך עמוק?" שאלו וחזרו ושאלו את עצמם,

אך נותרו ללא תשובה…

 

 

הפעם היתה זו החלטה משותפת של שניהם: "הגיע הזמן להחליף את ארונות המטבח!"

 

אמנם שום דבר לא נשבר, לא הדלתות ולא המדפים ולא המגירות, אבל, איך לומר, אי אפשר כבר להמשיך עם הארונות שסיפק הקבלן של הדירה לפני כל כך הרבה שנים. סקר קטן שערכו העלה שהעניין יכול לעלות בסביבות 6-5 אלפים. אמנם אין להם את כל הכסף הזה ביד, אבל בקצת מאמץ יוכלו לעמוד בהוצאה.

 

כבר בשלב הראשון של הזמנת הארונות החדשים הוברר להם כי הכיורים הישנים, עם הפיצוצים והסדקים והגומות השחורות, כיורים אלה יבלטו בארונות החדשים כנזם זהב באף חזיר, כלומר להיפך.

 

בלית ברירה הסכימו להביא שרברב לטפל בעניין, ובלעו את ההוצאה הנוספת. איש המקצוע שהביאו הסביר להם בטוב טעם ודעת "שבהזדמנות זו של פירוק הארונות כדאי לכם מאוד להחליף את הצנרת הישנה העוברת מאחורי הארונות ומתחתם. זו הזדמנות לעשות את זה במחיר הזול ביותר", אמר. "תארו לכם ששבוע אחרי הרכבת הארונות החדשים יש לכם, חס וחלילה, נזילה"…

 

הסבר קצר זה הספיק לשכנע אותם שהם חוסכים אלפים בהחלפת הצנרת.

 

לא היה צורך לשכנע אותם כי חובה, אבל ממש חובה, להחליף את השיש הישן. הם הבינו בעצמם שכל ההוצאות הגדולות שיוציאו הרי הן כמעט לריק אם נשאר במקומו השיש הישן והמכוער המכסה על הכל בכיעורו. סיור מקיף בבתי המסחר הגדולים באזור הביא אותם לבחירת השיש המתאים ביותר למטבח החדיש.

 

בשלב זה הם כבר לא התעניינו בשיקולי המחיר של אלף יותר או אלף פחות, וזה מן הסיבה הפשוטה שבין כה וכה הם עברו מזמן את יכולתם הכספית והכל מתנהל בנוסח של "כאשר אבדנו אבדנו", מה שיהיה – יהיה.

 

גם כאשר הסביר להם המוכר ששיש נהדר כזה "לא הולך היום" עם ברזים ישנים היוצאים מן הקיר, הם הלכו אחריו כצאן אל המחלקה של הברזים, ובחרו לעצמם זוג ברזים מודרניים, היוצאים מן השיש, ולא שתו ליבם למחיר המרקיע אל האלפים.

 

כאשר חתמו על ההזמנה, ומסרו את הצ'קים של התשלום, שאל המוכר כבדרך אגב אם כבר בחרו להם חרסינה לציפוי הקיר. הם ענו שאין להם כל כוונה להחליף את החרסינה, ואז הסביר להם המוכר כי החלפת השיש כרוכה בהכרח בשבירת שורת האריחים של החרסינה הגובלת בשיש. כשענו כי יסתפקו בקניית עשר, או עשרים, אריחים במקום אלה שישברו, הבהיר להם המוכר "כי אין שום סיכוי להשיג היום אותה דוגמה של אריחים. הדוגמאות מתחלפות כל כמה שנים", אמר, והציע מיד להיכנס למחלקת הריצוף שבבית המסחר כדי לבחור חרסינה תואמת.

 

לא נלאה את הקוראים בכל פרטי הסיפור המתמשך, ונעבור ישירות אל סופו. בערב ישבו בני הזוג עם המחשב ביד, וגילו כי הגיעו בהוצאותיהם עד לסביבות השלושים אלף שקלים!!! הם התקשו אפילו לשחזר איך הובלו ונסחפו מחיל אל חיל עד שהגיעו לסכום שכלל לא חלמו עליו.

 

"איך נפלנו לבור כל כך עמוק?" שאלו וחזרו ושאלו את עצמם, אך נותרו ללא תשובה…

 

נניח להם לעסוק בחישובי הגמחים למיניהם ובסיכוי להשגת הלוואה מן הדוד הזה ומן החבר ההוא, ואף בבירור האפשרות של "שבירת" חסכון בבנק, ונעבור למשפט כה מוכר לרבים מאיתנו, האומר: שלכל דבר בעולם יש מחיר.

 

מכירים גם מכירים, השאלה עד כמה מודעים?!

 

ובכן, לכל דבר בעולם יש מחיר. לא רק מוצרים בחנות נושאים תג מחיר. כאשר אדם מסוים מציע  לעיריית צפת לחמם בתי זקנים בחורף, מיד יושבים ומחשבים כמה זה יעלה. כשעולה הצעת חוק לתמרור כבישים מסוכנים, או לתת הנחה כלשהי למשפחות ברוכות ילדים, או לסייע לילדים לקויי למידה, או לכלול בביטוח לאומי גויים שהצילו יהודים בשואה, וכדומה, מיד יושבים המומחים ומחשבים בדיוק כמה זה יעלה. החישוב הזה הוא הקובע את התייחסות האוצר, או העירייה, אל החוק.

 

גם האדם הפרטי הקונה מוצר, וליד הקופה הוא נדרש לשלם סכום הנראה לו גבוה מדי, או שאין לו את כל הסכום, הוא, בפשטות, לא יקבל את הסחורה! כדי לקנות סחורה חשובה ונעלה חשוב לדעת שהיא לא מחולקת חינם.

 

מי שאינו מוכן לשלם את המחיר המלא, אל יטעה את עצמו לחשוב כי יקבל את כל הסחורה במלואה. ההחלטה הראשונית עצמה חייבת לכלול את ההסכמה לתשלום המחיר המלא, למעט מספר מצומצם של מקרים חריגים. אלה ההולכים לפי הכלל "כשנגיע לגשר נעבור אותו", נהנים ברגע זה מן ההחלטה הזוהרת המעניקה סיפוק רב, אך החלטה זו הולכת ומתמסמסת מאליה במשך הזמן, כשהמציאות נוגסת ממנה נתחים נתחים.

 

הזוג שבסיפורו פתחנו, אף הוא שגה באופן של קבלת החלטתם. הם אמנם שאלו כמה עולה מטר רץ של ארון מטבח, והיו מוכנים לשלם את המחיר, אבל אם לא קבעו לעצמם קו אדום, מהו המחיר שלמעלה ממנו הם לא מוכנים לשלם.

 

הם קיבלו את הסחורה, אבל שילמו בעדה מעבר לכל מה שרצו ויכלו לשלם. הם נגררו ונסחפו מבלי לסמן לעצמם שום קו עצירה. כך הגיעו לאן שהגיעו ללא שליטה.

 

המחשבה המוקדמת על המחיר בעסקה כלשהי, בכל תחום בחיינו, היא תנאי וחלק בלתי נפרד מכל החלטה שקולה של בר דעת. לא משאירים את ההחלטות עמומות.

 

 

(מתוך "בעין יהודית")