הדרך אל האושר האמיתי

את העבר ולחתום אותו לטובה.

 

 

הולך לו אדם ברחוב מאושר.

 

בטח יש לו סיבות טובות מאוד להיות מאושר.

 

אך לפתע, מתרחש משהו ונוטל את האושר והופך אותו ללא כלום…

 

העתיד יכול לשלוט אחורה על העבר ולשנות אותו בתכלית. העבר וההווה אינם כספת בטוחה לשימורו של אושר הנראה כה ברור וכה בטוח. רק "סוף מעשה" יכול לאשר את העבר ולחתום אותו לטובה. הבעיה היא, שאותו "סוף מעשה" הנותן אישור סופי למצב של עכשיו יכול לאחר מאוד ולהופיע לעיתים רק אחרי שנים רבות.

 

אם נפקח עיניים נוכל לראות דוגמאות כאלה מהחיים עצמם.

 

אחת מהן היא כתבה שקראתי בעיתון על תאונה בה התנגשה מכונית במעקה בטון, והנהג בן ה-19 ושני חבריו מצאו בה את מותם. את המכונית החדשה שהביאה למותו קיבל הנהג במתנה שבועות אחדים קודם לכן. בודאי היה מאושר מאוד במתנה זו. ואיך מסתכלים עכשיו הוריו על המתנה?

 

אדם אחד שהיגר לאמריקה, מטופל היה במשפחה גדולה ועסוק מאוד בהשגת פרנסתם, עד שההצלחה החלה להאיר לו פנים. כל יום יכול היה לראות כיצד הוא עולה ומצליח, הולך ומתעשר. בעיות פרנסה כבר לא הטרידו אותו, אלא בעיות חמורות היו לו, כמו איך להרוויח יותר ואיך להשקיע את עודפי הכסף בצורה יעילה.

 

יום יום במשך שנים יכול היה למשש את עושרו ואושרו. רק לאחר כעשרים שנה נעצר לרגע, וסיכם לעצמו בצער נורא כי בעצם כל ילדיו אינם ממשיכים לחיות בדרכי אבות. ברק האיר לו את חייו והוא תפס לפתע כי עושרו הוא מקור אסונו והוא שהסיט את בניו ובנותיו מדרך המסורת.

 

כל העושר והאושר של העבר הפך מרגע זה לתוגה בלתי פוסקת המכרסמת בליבו עד יומו האחרון. כל הנאות העבר אינן שקולות כנגד שבריר של צערו העמוק מיני תהום על שברון משפחתו. אילו היה צריך להחליט היום מה להעדיף, היה בוחר בבניו ממשיכי דרכו עם פרנסתו הדחוקה, ולא בעושרו הנלווה לאסונו.

 

במקרה זה, של העושר שהיה לרעת בעליו, לא נלקח ממנו העושר בסופו של דבר, אלא עיניו שנפקחו הראו לו כי הצלחתו הכלכלית, אותה ראה כסיבה לאושר, אינה אלא אסון נורא שהשחית בדרך נסתרת את העולם הרוחני של משפחתו.

 

החכם מכל אדם מזהיר מפני השתקעות באושר החומרי של ההווה באומרו: אשרי אדם מפחד תמיד. איוב אשר חי בשיא של הצלחה חומרית, מגלה לרעיו כי גם כאשר היה שרוי בטובה מופלגת, תמיד "לא שלוותי ולא שקטתי ולא נחתי", ואכן "אשר יגורתי בא לי". חז"ל בפרקי אבות מורים לאדם השליו לחשוש תמיד מפני הפורענות העלולה לבוא, ולהיות מוכן נפשית לקראתה.

 

מלחמת העולם השנייה הדגימה למיליוני אנשים כיצד מתהפך הגלגל תוך זמן קצר מחיים שלווים ושקטים לגרוע מכל…

 

נחמה פורתא יכולים אנו לשאוב מן המקרים ההפוכים, בהם מה שנראה במשך זמן רב כאסון, מתגלה בסופו של דבר כישועה עצומה וחסד גדול.

 

כך למשל, יהודים שגורשו לסיביר בסמוך לתחילת מלחמת העולם השנייה וסבלו סבל איום במשך שנים, גילו רק לאחר המלחמה כי בכך ניצלו מן הכיבוש הגרמני ומן ההשמדה שכילתה את כל בני עירם.

 

בדומה לכך, נוכל להבין את הסבל של זוג אשר בנם הבכור נולד רק כעבור שנים רבות לאחר נישואיהם, שנים של ייסורי נפש, התרוצצויות, בדיקות וטיפולים. רק עשרים שנה מאוחר יותר תפסו את החסד האדיר שנעשה עימם, כאשר נוכחו לראות כי רוב בני הגילאים המבוגרים מעט מבנם נפלו, בעקבות נסיבות התקופה הקשות. כל טיפת נחת יהודית שקיבלו מבנם השכיחה את השנים הקשות שעברו עליהם כאשר לא יכלו לדעת מדוע.

 

היכולת הזו של העתיד לשלוט על העבר ואף להפוך אותו מהותית, היא גם סודה של התשובה.

 

רבים שואלים: איפה הצדק ואיפה ההיגיון? החוטא פיטם את עצמו בהנאות אסורות במשך תקופה ארוכה, והנה יום אחד הוא חוזר בתשובה, והכל היה כלא היה, איך זה?

 

אמנם כל תשובה אהובה היא לפני ה’, גם הרהור תשובה הוא תשובה, אבל אנו ננסה לבחון את התהליך של תשובה שלמה ומלאה.

 

כאשר החוטא נוכח לראות ולהבין בבהירות את האסון שהביא על עצמו כשעשה את החטאים המשחיתים והמלכלכים את נפשו, הוא נתקף צער נורא. הצער הזה יורד ומחלחל לעמקי הנפש, מטהר ומחטא אותה מכל טומאותיה, ומוחק לחלוטין את תוצאותיו של החטא. צער זה גדול הרבה יותר מן העונג של החטאים, אף אם נמשכו שנים רבות.

 

יש אדם הקונה עולמו בשעה אחת של צער תהומי על ידי שמבער את כל הנאות חטאי העבר ולא משאיר מהם שריד. (אגב, הידיעה על ניקוי נפשו משפיעה על החוזר בתשובה שמחה עצומה, שאינה נפגמת כלל על ידי הצער).

 

יש רק סוג אחד של אושר אשר שום גורם בעתיד אינו יכול לבטלו ולא להפחית אותו. אם האושר שלך נובע ממעשה טוב ונכון שעשית, ואתה מרגיש סיפוק נפשי ועונג רוחני על שזכית לעשות מעשה זה, אין שום אפשרות שהתפתחות עתידה כלשהי תבטל אותו, ובודאי שלא תביא להיפוכו. עשייה הנובעת מיראת ה’ טהורה, עומדת לעד, מוגנת מכל פיחות, שמורה ומבוטחת על ידי אדון כל הנשמות לנצח.

 

ראוי שנזכיר לעצמנו כמה פסוקים מוכרים מאוד המציעים לנו אושר המובטח מכל פגיעה: "אשרי תמימי דרך", "אשרי איש שישמע למצוותיך", "אשרי אדם בוטח בך", "אשרי משכיל אל דל", "אשרי…עושה צדקה בכל עת", "אשרי כל ירא ה’ ההולך בדרכיו".

 

אין פלא בכך שהצדיקים נראים תמיד מאושרים. אושרם אינו נובע מערכים חומריים אשר נתונים תמיד לאימת פיחות, הלאמה, פגיעה של מלחמה, שוד, אסון טבע וכדומה. מה שהם השיגו בעמל חייהם נתון בכספת הבטוחה ביותר, השמורה לנצח, והאושר שהוא מעניק להם עמיד לעד.

 

התורה היא המתווה לנו את דרך החיים של היהדות, הדרך אל האושר, האושר האמיתי!

 

(מתוך "בעין יהודית")