ועדת חקירה עכשיו!
ברור שיש להפיק לקחים ולשפר. כך זה לא יוכל להמשך, הרי מדובר במלחמה, כאשר האויב אורב בכל פינה, ומפעיל גם הוא כוחות ותחכום, נחוש לתקוף שוב ושוב. נשמע מוכר?
ברור שיש להפיק לקחים ולשפר. כך זה
לא יוכל להמשך, הרי מדובר במלחמה,
כאשר האויב אורב בכל פינה, ומפעיל גם
הוא כוחות ותחכום, נחוש לתקוף שוב ושוב.
נשמע מוכר?
מה נעשה? מתי? על ידי מי וכמה? הרי חייבים לדעת איפה עומדים, מהי היכולת שלנו, והיכן קו המטרה?
ברור שיש להפיק לקחים ולשפר. כך זה לא יוכל להמשך, הרי מדובר במלחמה, כאשר האויב אורב בכל פינה, ומפעיל גם הוא כוחות ותחכום, נחוש ואינו מתעייף מלתקוף שוב ושוב. אפילו בשטח או עמדה שנכבשה הוא מגלה שלא הובס, ומנסה לפגוע בכל דרך על ידי לוחמים שהשאיר מאחור.
ואם הפעם לא נפיק לקחים, בעתיד תהא המערכה קשה שבעתיים, שהרי האויב גם הוא יערך בהתאם ללקחים שיפיק הוא מנקודת מבטו.
וברור שלקראת הקרב הבא יצטייד באותם כלים שפגעו ודייקו יותר, יעמיק את הבונקרים והתעלות כדי שתקשה הפגיעה בהם.
נשמע מוכר?
בודאי, הימים ימי חודש אלול, הסוגרים את מעגל השנה החולפת. ומאליה עולה השאלה:
איך עברה השנה?
האם נוצלה כראוי?
האם ההתקדמות לעבר המטרה – השלמות הרוחנית היתה מספקת?
מה נעשה כדי להיערך לעתיד כראוי?
האם נמנים אנו על הנוטלים מן העולם או מן הנותנים?
המעשירים את העולם בתיתנו לו מניסיוננו, תורתנו וכישורינו? או חלילה סובבים אנו ודעתנו נתונה במשך מרבית שעות היום לצרכינו הגשמיים? ומה שמעבר לאפינו אינו מענייננו?
ועוד ועוד שאלות אשר עלינו לשאול: נו, איפה אני נמצא? בעיני עצמי וידיעותיי על עצמי ולא בעיני אחרים, והרי יודעים אנו כי לאמיתו של דבר הננו נמצאים כל ימינו במצב של מלחמה, והכוונה כמובן למלחמה רוחנית. מאבק על דמותנו ומציאותנו.
וכך כותב הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים" (פרק א’): "ונמצא שהוא (האדם) מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל ענייני העולם בין לטוב בין לרע הנה הם ניסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כעניין שאמר שלמה (משלי ל’, ט’): "פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה’ ופן אורש וגנבתי וכו’". השלווה מצד אחד והייסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לדבק בבוראו וכו’".
כלומר, הרמח"ל מגדיר את הכוחות הסותרים הפועלים באדם כמלחמה, וכנאמר לעיל. במלחמה משקיעים, מתאמצים, מקריבים ומפעילים את כל הכוחות. והכרח גמור לערוך בדיקות וחקירות כדי להיות מוכנים מיד לסיבוב הבא. במלחמה זו אין ימי חסד ואין כוחות הפרדה.
האויבים – הטוב והרע, ניצבים זה מול זה, מצפים בכל רגע למהלך שגוי שחשף נקודת תורפה כדי לכבוש שטח או לשפר עמדות. כל מעידה וכשלון גוררים בעקבותיהם סכנה לכישלון נוסף, שכן מצוה גוררת מצוה, ולהיפך עבירה גוררת עבירה.
ואף אם נדמה לנו כי בתחום מסוים ידינו על העליונה, אין היצר הרע מתבייש לחזור ולתקוף ולהכשיל אפילו אם גורש והובס בסיבוב הקודם. הוא יאתר את נקודות התורפה, וינסה שוב ושוב להפעיל את חילותיו כדי להתגבר ולנצח. ובפרוש שנה חובה עלינו לבדוק איש איש את עצמו!
אין זו ועדת חקירה בעלת סמכות כזו או אחרת. לבדיקה פנימית עצמית זו יש את כל הכלים והסמכויות, כנאמר: "…כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ולבבך לעשותו" (דברים ל, יד).
(מתוך "עת לחשוב" גליון מס’ 80)
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור