טבע או נס?

פעמים, אפשר לחשוב! סתם שעמום".

 

 

לפני שנים רבות נכנס מדריך אחד לסניף בני עקיבא והודיע שהוא יכול לקרוע את הכנרת לשניים.

 

המדריך היה גוזמאי ידוע, לכן גם אף אחד לא טרח באמת להקשיב לו, חוץ מחניך אחד שביקש ששניהם ילכו לים והוא יראה לו את קריעת הכנרת.

 

וכך עשו.

 

הם הגיעו לים, המדריך הרים את ידיו ו… פלללללללללאאאאאאאאאאאאקקקקקקק! הכנרת נחצתה לשניים!

 
החניך הביט המום במחזה. "איזה נס! פלאי פלאים!"

"תגיד", החניך פנה למדריך בהתרגשות, "אולי אתה יכול לעשות את זה שוב? אני יכול להביא חברים שלי כדי שגם הם יוכלו לראות?"

 
"כן, תביא".

"מתי?"

"מחר באותה שעה".

 

ובאמת, למחרת באותו מקום ובאותה שעה בדיוק החניך ואיתו 12 חברים התאספו ליד שפת הים. המדריך הגיע, הרים ידיים ו… שששששללללללללאאקקקקקקקק!

 

הכנרת שוב נחצתה לשניים!

 
"מדהים! נהדר!" כל הקהל נרעש, "שוב! שוב! רוצים עוד פעם!"

 
"בסדר, עוד שבוע, אותו מקום, אותה שעה".

 

וכך היה.

 
אחרי שבוע כבר באו 200 אנשים לצפות בנס, אחרי חודש כל המלונות באזור היו תפוסים, כל הכנרת המתה אדם ושוב, ושוב, ושוב… וכל פעם מספר האנשים עולה ועולה…

והנה, בפעם ה-50 (ואולי יותר, אנשים כבר הפסיקו לספור…) הכנרת שוב נחצית לשניים. דממה. הלם. "כל הכבוד! איזה יופי. איזה נס".

 
"אבל רגע!" מישהו יוצא מהקהל ואומר, "רגע, איפה אתם רואים פה נס? זה טבעי לגמרי, כבר ראיתי את זה יותר מ-50 פעמים, אפשר לחשוב! סתם שעמום". ופנה הביתה והמוני האדם אחריו. פשוט חבל לבזבז זמן על דברים שגרתיים שכאלה…

 
אז מה ההבדל בין נס לטבע?

אנו מסתכלים על נס כדבר החורג מן הרגיל, דבר שאינו משגרת העולם, ואילו מה שאנחנו רגילים לראות נחשב כטבעי.

השמש זורחת כל בוקר ולכן זה נחשב מבחינתנו כדבר טבעי. ים סוף נחצה באופן חד פעמי וחריג, ולכן זה נחשב נס מבחינתנו.

 
נסתכל על בני ישראל במדבר. נעשה להם נס גדול והחל לרדת מן מהשמים. בודאי שזהו דבר החורג מגדר הרגיל ונחשב נס בעיני בני ישראל.

 
נחשוב על ילד שנולד כעשר שנים לאחר שהחל לרדת המן (שירד ארבעים שנה, כל זמן שבני ישראל היו במדבר). מבחינת הילד הזה מציאות המן היא מציאות טבעית. מהרגע שהוא נולד הוא רגיל לראות מן יורד מהשמים – זאת אומרת במשך שלושים שנה…

 
כשנכנסו בני ישראל מהמדבר לארץ ישראל, הפסיק המן לרדת ופתאום ראו תבואה צומחת מתוך האדמה, מציאות שלא ראו לפני כן. בשביל "ילדי המן" מציאות האוכל הצומח מהאדמה היא מציאות ניסית ולא טבעית בכלל!

ההגדרה של נס היא מציאות יוצאת דופן מבחינתנו, ולכן הנס והטבע תלויים במציאות בה אנו חיים.

 
עד כאן הנס, ומהו טבע?

 
טבע – נס שחוזר על עצמו מספר פעמים, ולכן אנחנו מתייחסים אליו כאל דבר שבשגרה. כמו המן בשביל ילד שנולד במדבר, והתבואה בשבילנו.

 
דוגמא נוספת: השמש.

 

השמש שוקעת כל יום בזמנים מדויקים. אנחנו מעולם לא התפעלנו מהעובדה שהשמש לא איחרה לזרוח או לשקוע, הרי זה מובן מאליו!

 
אך זו הטעות שלנו, ההרגל שלנו לצפות בנס הזה – השמש – ולהתעלם מהחסד שהקב"ה עושה לנו – אם השמש תתקרב אלינו אפילו בסנטימטר אחד, כל כדור הארץ יישרף, וכן להיפך – אם היא תתרחק בסנטימטר כולנו נקפא למוות – וכבר יותר מ-5,000 שנה היא לא זזה ממקומה! נס או לא? בעינינו זה מובן מאליו שלא…

אבל כל יום שהשמש לא "שוכחת" לזרוח או לא לשקוע זהו נס!!

 
וכך בעוד אינספור דוגמאות. כל פרח שפורח, כל זרע שנזרע על ידי הרוח, ופורח ומתפתח לבד, ועוד ועוד…

 
זה סיפור אמיתי ששמעתי מתושב ניו יורקי:

יש בניו יורק כיכר גדולה ומרכזית, שהיא שייכת לאדם אחד שפותח אותה לכל הציבור בכל השנה, וכל יום עוברות בה יותר ממיליון מכוניות ואנשים. ופעם אחת בשנה הכיכר סגורה.

 

למה?

כי בעל הכיכר רוצה להזכיר לאנשים שעוברים בה מדי יום שיש בעל בית לכיכר.

ההתגלות האמיתית של הקב"ה לא מתבטאת במעשים גדולים כמו קריעת ים סוף, הורדת אש מהשמים וכדומה, אלא באופן שהעולם ממשיך לזרום יום אחרי יום בלי שום "תאקל". ההשגחה והחכמה האלוקית נמצאות ומתגלות כל יום בדברים הקטנים ובפרטים היומיומיים. הניסים הגדולים באים להזכיר לנו שיש בורא לעולם שמשגיח עלינו יום יום.

 
תעצרו לפעמים את מרוץ החיים המטורף שלנו ושימו לב איך בעל הבית משגיח על העולם המקסים שלו.

 

 

(מתוך אתר "שורש")