מסכת עדייות פרק ד משנה ז-ח

ד,ז האישה מתקדשת בדינר ובשווה דינר, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרין, בפרוטה ובשווה פרוטה.  כמה היא פרוטה, אחד משמונה באיסר האיטלקי.  בית שמאי אומרין, פוטר הוא אדם את אשתו בגט ישן; ובית הלל אוסרין.  איזה הוא גט ישן, כל שנתייחד עימה מאחר שכתבו לה.  המגרש את אשתו, ולנה עימו בפונדקי–בית שמאי אומרין, אינה צריכה הימנו גט שני; ובית הלל אומרין, צריכה הימנו גט שני.  אימתיי, בזמן שנתגרשה מן הנישואין; ומודים בנתגרשת מן האירוסין–שאינה צריכה הימנו גט שני, מפני שאין ליבו גס בה.

ד,ח  בית שמאי מתירין את הצרות לאחים, ובית הלל אוסרין.  חלצו–בית שמאי פוסלין מן הכהונה, ובית הלל מכשירין.  נתייבמו–בית שמאי מכשירין, ובית הלל פוסלין.  אף על פי שאלו פוסלין, ואלו מכשירין, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי.  וכל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין, לא נמנעו עושין טהרות אלו על גב אלו.