“צריך לכבוש את כל העולם”
"למען האמת, אני לא אוהב במה. כשהקהל יושב ואני עומד, משהו חסר. אני אוהב שכולם עומדים אתי, רוקדים ושמחים. לא רוצה לבדר אותם, אלא שישמחו אתי ובאמת ירגישו שכיף להיות יהודי".
"למען האמת, אני לא אוהב במה. כשהקהל
יושב ואני עומד, משהו חסר. אני אוהב שכולם
עומדים אתי, רוקדים ושמחים. לא רוצה לבדר
אותם, אלא שישמחו אתי ובאמת ירגישו שכיף
להיות יהודי".
הייתי בחוף הים עם לב גדוש ומטען שלם שצריך לפרוק. סוף סוף, השתחררתי מן המשרד, הטלפונים, ומיתר המניעות, התפללתי מנחה בשטיבל סמוך, וברחתי לחוף הים דרומית מאשדוד.
השקיעה הייתה מדהימה, הים קסום, והכל נפלא – ממש רקע חלומי להתבודדות. אבל מה, פתחתי את הפה ולא יצא כלום. הכל עצור בפנים כאילו אני בקבוק יין עם פקק וסגר. איזה תסכול! סוף סוף מגיעה השעה המתוקה של היום ואני אילם כמו דג. פתאום התנגן לי שיר בראש והפה נפתח מאליו, המילים זרמו החוצה כמו ילדים שבורחים מבית הספר עם צלצול הפעמון, ונחלים של דמעות זלגו על לחיי. הנה מה ששרתי מול הגלים הכסופים:
"אתה קדוש", מאת עדי רן
בדרכים רבות הלכנו, לחפש קורטוב אמת, לא היססתי מלנגוס בו, במעדן החטא.
לא מצאנו את עצמנו, אין עוד טעם לכחש, התרבות הזאת לא לנו, היא בליבנו אש.
לא מצאנו את עצמנו, אין עוד טעם לכחש, התרבות הזאת לא לנו, היא בליבנו אש.
ואני הקטן, השפל שבין כולם, עומד פה נרעש ונדהם
ואני הקטן, האחרון שבעם, עומד פה נרגש ונפעם.
כי אתה קדוש, ושמך קדוש, קדושים כל יום, יהללוך סלה
כי אתה קדוש, ושמך קדוש, קדושים כל יום, יהללוך סלה.
בכלה נפסד החומר, נחש החוש עוד משקר, כשעוצמים את העיניים, סוף האמת להתבאר.
וקשה לתפוס בשכל, גם הדמיון פה מאכזב, אבל יש שליט לעסק, ואותנו הוא אוהב.
ואני הקטן, השפל שבין כולם, עומד פה נרעש ונדהם
ואני הקטן, האחרון שבעם, עומד פה נרגש ונפעם.
כי אתה קדוש, ושמך קדוש, קדושים כל יום, יהללוך סלה
כי אתה קדוש, ושמך קדוש, קדושים כל יום, יהללוך סלה.
זו הייתה אחת ההתבודדויות הטובות והמרגשות של חיי. הרגשתי צורך להודות לעדי רן, הרי מבלי שידע, הוא זיכה אותי לשפוך את שיחי לאבי שבשמים. משיחת ההודיה הזאת, יצא הראיון הזה. אכן חז"ל צדקו כשאמרו, "מצוה גוררת מצוה".
* * *
התדמית של זמר מוביל בחוץ לארץ היא זו של אדם המרוכז בעצמו, "סנוב", המשחק אותה בגדול. עדי רן, בעל תשובה וחסיד ברסלב, הוא ההיפך המוחלט. למרות מה שנראה מזווית הבמה, הוא מופנם, ביישן, ועניו. הוא עמוק כמו כור יהלומים ונעים הליכות להפליא.
עדי רן נולד ברמת גן ב- 1961. הוא החל את דרכו המוסיקלית כמרכז בשבט צופי רמת-גן. בזכות שיריו ואופיו הייחודי הפך לדמות מוכרת בקרב חברי תנועת הצופים בישראל, בעיקר במרכז הארץ, ומאוחר יותר בקרב צעירים רבים מאזור תל אביב. החל משנת 1987 הופיע בפאב "הכוֹסית" הוותיק שליד כיכר מלכי ישראל בתל אביב, בדרך כלל לבדו עם מערכת תופים, ולעיתים בליווי חברים, כשהבולט בהם היה ג’וני שועלי, הסולן של להקת "רעש".
הופעותיו השבועיות הקבועות של עדי רן משכו קהל מעריצים קבוע ונאמן, שלמד במהרה את מילות השירים בעל פה, והצטרף להופעות שלו גם כאשר נדד להופיע במקומות אחרים. כיום, הוא המלך הבלתי-מוכתר של המוסיקה ה"חסידית האלטרנטיבית", זאת שמדברת אל לבבות בעלי התשובה וכל רובדי העם שמוצאים בשיריו אשנב מרנין למוסיקה היהודית וליהדות.
ברסלב ישראל: עדי, אם הייתי מגדיר אותך ה"בוב דילן" של ברסלב, היית קונה את ההגדרה?
עדי: במקצת. נכון שבוב דילן השפיע על המוסיקה שלי, אך אהבתי גם לשמוע את "לד זפלין" ו"פינק פלויד" לא פחות. אליבא דאמת, הזמרים שלנו תוצרת הארץ – מאיר אריאל, אריק איינשטיין, ושלום חנוך – השפיעו עלי יותר מן החוצניקים.
ברסלב ישראל: איך חזרת בתשובה?
עדי: תמיד הייתי טיפוס רוחני עם פתיחות לרוחניות. בתור ילד, תמיד אהבתי לקרוא תנ"ך. גם אהבתי לקרוא ספרים. ידעתי שמשהו חסר אצלי ובגדול. למעשה, אף אחד לא החזיר אותי בתשובה. ב-1993, ואני כבר בן 32, התחלתי להתבונן בצורה אינטנסיבית. אחרי ש’חרשתי’ ספרות פילוסופית מכל קצוות תבל, קראתי את משלי ואת קהלת. זה מדהים איך ההגדרות של שלמה המלך הן מתאימות בול לדור הזה. מצאתי עומק ואמת בתורה שלא ראיתי באף מקום.
ברסלב ישראל: ומה יצא מן העיון הזה?
עדי: מבול של שינויים, שכולם באו מבפנים. לבד, התחלתי לשמור שבת. שמתי כיפה וציצית, והתחלתי לגדל פיאות. הכל התחיל לרוץ.
ברסלב ישראל: ומה זה עשה לך?
עדי: יש יתרון לשמירת שבת – לא רק שזה טוב לנשמה, זה רפואה לנשמה. השבת מלמדת את האדם להפנות את הפוקוס שלו מה"בלוף" של העולם הזה לעולם רוחני שכולו טוב. זהו עולם האמת.
ברסלב ישראל: ואיך התקרבת לרבינו?
עדי: גם לפני שחזרתי בתשובה, מאוד התעניינתי במדיטציה. אהבתי את זה, אך כמובן שלא השגתי ממנה את מה שנשמתי הצטרכה. די בתחילת התשובה שלי, גיליתי שיש צדיק אחד שקוראים לו רבי נחמן מברסלב, האומר שהתבודדות היא המעלה הגדולה מן הכל. הלכתי שבי אחרי כתביו. התחברתי לרבינו תיכף. אז, למדתי בישיבה של קבלה ברמת גן, והייתי חורש את הזוהר ואת ספר ההקדמות של הרב אשלג בעל "הסולם". מה אגיד לך, כשקיבלתי עותק של הליקוטי מוהר"ן, התחלתי לצלול בתוך הדפים המתוקים האלה שעות, בלי להסתכל על שעון, ולעיתים בלי לאכול ולשתות. חוץ מזה, שולי רנד היה חבר טוב שלי, והתחזקנו ביחד בימים האלה של תחילת הדרך.
ברסלב ישראל: מה אהבת בליקוטי מוהר"ן באופן מיוחד?
עדי: מי שיש בו קצת נפש פיוטית, יכול לראות שהליקוטי מוהר"ן בנוי כמו ניגון.
ברסלב ישראל: מתי נסעת לאומן לראשונה?
עדי: כבר בראש השנה הראשון שלי בתור בעל תשובה, כמדומני ב- 1994, הייתי באומן.
ברסלב ישראל: בוא נחליף עוד מילה על התבודדות. מהי בשבילך?
עדי: בעצם, התבודדתי לפני שידעתי מה זה. הייתי רואה את עצמי כמו איזה גנרל העומד על צוק וצופה על השטח לפני מערכה חשובה. התבודדות זו נקודת החיבור לא רק בין אדם לבורא יתברך, אלא בין אדם לעצמו. כל הבלבולים בחיים באים כשהאדם מנותק מעצמו. צריך להתבודד כדי לשמור על מוח צלול.
ברסלב ישראל: איך זה להופיע היום על במה כחסיד ברסלב? האם זו שליחות?
עדי: למען האמת, אני לא אוהב במה. כשהקהל יושב ואני עומד, משהו חסר. אני אוהב שכולם עומדים אתי, רוקדים ושמחים. לא רוצה לבדר אותם, אלא שישמחו אתי ובאמת ירגישו שכיף להיות יהודי. באשר לשליחות, אני פשוט עושה את התפקיד שהקדוש-ברוך-הוא נתן לי. הרבה פעמים, ובמיוחד בדור שלנו, ניגון יכול לעשות מה שאלף שיחות מוסר לא יעשו. לכל אחד יש נקודה משלו, וצריך להלביש את הנקודה במה שיתחברו אליה – במקרה שלנו, זוהי המוסיקה.
ברסלב ישראל: מי היא הדמות שהשפיעה עליך ביותר בתוך ברסלב?
עדי: אין ספק שזהו הסבא [הרב ישראל בער אודסר זצ"ל – אר"ב]. הוא היה מקסימליסט, עשה את הכל עד הסוף. הוא היה ברסלב בכל רמ"ח אבריו. אני גם אוהב לשמוע את שיחות החיזוק של הרב אליהו גודלבסקי. אך בעצם, אני די אינדיבידואליסט.
ברסלב ישראל: על איזה פרויקט אתה עובד עכשיו?
עדי: אני מלטש את השירים שיהיו בדיסק החדש שנקרא, "נקודה של כיסופים".
ברסלב ישראל: איך אתה מגדיר את הסגנון של "נקודה של כיסופים?"
עדי: חסידית אלטרנטיבית.
ברסלב ישראל: לסיכום, איך אתה רואה את התפקיד של אנשים כמונו, היושבים בתוך ברסלב ועוסקים בכלים של תקשורת המונית, הנשלטת על ידי העולם שרחוק מתורה ומצוות?
עדי: ברוח רבינו, צריך לכבוש את כל התחומים – אינטרנט, קולנוע, טלוויזיה, ומוסיקה. צריך לכבוש את הכל בשביל השם יתברך, כמו שאתם עושים בברסלב ישראל. שתהיו חזקים ולא תישברו משום דבר שבעולם. השם איתכם.
ברסלב ישראל: איזו ברכה נפלא, עדי! תודה מקרב לב על הראיון ועל זמנך, ואנחנו מאחלים לך שפע של ברכה והצלחה בכל אשר תעשה ובכל אשר תפנה, אמן!
ניתן לרכוש את הדיסקים של עדי רן כאן
* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net
כ"ה סיון התשס"ט
6/17/2009
toda Lo iajol leapsik lishmoa ve lirot et a video. Tenquiu
כ"ה סיון התשס"ט
6/17/2009
Lo iajol leapsik lishmoa ve lirot et a video. Tenquiu
י"ב ניסן התשס"ט
4/06/2009
איזה כיף ליהיות יהודי אני מאוד אוהבת את השיר “איזה כיף להיות יהודי” ועוד.בקשר לשאלה:
“אתה רוצה חרינה או גפילטפיש…..”
אני מעדיפה גפילטפיש
חי חי חי…