מסכת עבודה זרה פרק ג משנה ג-ד

ג,ג  המוצא כלים, ועליהם צורת חמה, וצורת לבנה, וצורת הדרקון–יוליכם לים המלח.  רבן שמעון בן גמליאל אומר, על המכובדין, אסורין; על המבוזין, מותרין.  רבי יוסי אומר, שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים.  אמרו לו, אף הוא נעשה זבל, ונאמר "ולא ידבק בידך מאומה, מן החרם" (דברים יג,יח).

ג,ד  שאל פרקלוס בן פלוסלוס את רבן גמליאל בעכו, שהיה רוחץ במרחץ של אפרוטידי; אמר לו, כתוב בתורתכם, "ולא ידבק בידך מאומה, מן החרם" (דברים יג,יח)–מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרוטידי.  אמר לו, אין משיבין במרחץ.  כשיצא אמר לו, אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי; אין אומרין נעשה מרחץ נואי לאפרוטידי, אלא נעשית היא אפרוטידי נואי למרחץ.  דבר אחר, אם נותנין לך ממון הרבה, אתה נכנס לבית עבודה זרה שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה, וזו עומדת על הביב וכל העם משתינין בפניה.  לא נאמר אלא "אלוהיהם" (דברים ז,כה; דברים יב,ב-ג)–את שהוא נוהג בו משום אלוה, אסור; ואת שאינו נוהג בו מנהג אלוה, מותר.