מהבימה לברסלב – ראיון עם שולי רנד

משחק אחרי הצבא".

 

 

שחקן מהולל, זמר ותלמיד חכם. שולי רנד הוא חידוש ואחד מאנשי הפלא אשר מצויים רק בשורות חסידי ברסלב. סרטו עטור הפרסים "האושפיזין" העלה את קרנם של העולם החסידי בכלל, והעולם הברסלברי בפרט, בעיני כל העולם כולו. אנשים רבים העידו שהתקרבו ליהדות ולתורת ברסלב בעקבות צפייה בסרט.

 

שולי הוא איש בעל כוחות נפש עצומים ורצון עז. עיניו חדורות האמונה חודרות ברזל, ולא פלא, אפוא, שהצליח לחדור לרבבות לבבות בכל רחבי תבל.

 

היות ומשמים מגלגלים זכות בידי זכאי, אז רצינו מאוד לתהות על קנקנו המיוחד של שולי, יופיו של אדם המצליח לרתום בהצלחה רבה את כישוריו כדי לקדש שם שמים בכל העולם.

 

ברסלב ישראל:  שולי, ספר לנו קצת על הרקע האישי שלך.

 

שולי: גדלתי במשפחה דתית-לאומית בבני ברק. את שנות נעורי העברתי במסלול טיפוסי של כיפות סרוגות. לאחר לימודים בישיבת אור עציון של הרב דרוקמן, התגייסתי לצה"ל ושירתתי בסיירת שקד.

 

ברסלב ישראל: כלומר שרתת כלוחם, איך מנקודה זו בחיים הגעת למשחק?

 

שולי: אהבו אותי ביחידה כי הייתי הבדחן. לידי, כולם צוחקים. היות ואהבתי לעשות הצגות לחבר’ה, זה מה שהביא אותי ללמוד משחק אחרי הצבא.

 

ברסלב ישראל: בחור דתי שרוצה ללמוד משחק, הוריך לא התנגדו?

 

שולי: אני חייב לציין שהוריי חינכו אותי עם טונות של אהבה וסבלנות. אני יודע שדרכי, ובמיוחד הידרדרותי הרוחנית בצבא ולאחר מכן, לא גרמו נחת לאבא. ולמרות כאבו האישי, התייחס אלי באותו חום ואהבה שהעניק לאחיותיי, שנשארו כל הזמן במסגרת הדת. בעיני הוא סמל להורה מושלם.

 

ברסלב ישראל: היכן למדת משחק?

 

שולי: למדתי בסטודיו למשחק של ניסן אטיב, מקום מאוד אקסקלוסיבי עם 14 תלמידים בלבד. למדתי שם במשך 3 שנים. היו חבר’ה "קליברים" במחזור שלי, כמו דן תורן ושמוליק לוי.

 

ברסלב ישראל:  ומשם הגעת לבמה?

 

שולי: הקריירה שלי קיבלה תנופה די במהירות. כבר בגיל 26, התקבלתי לתפקיד הראשי של אברך הלומד קבלה במחזה של אנדז’י ווידה – "הדיבוק", בתיאטרון הבימה בתל אביב. המחזה הזה היה מוצלח ביותר וכבר אז הפכתי לשחקן מפורסם ומבוקש. לאחר מכן, שיחקתי בתיאטרון של רינה ירושלמי. בין היתר, היה לי את התפקיד הראשי ב"הַמלֶט" של שייקספיר. הופעתי גם בתיאטרון הקאמרי באותה תקופה.

 

ברסלב ישראל: משם הדרך לכוכב מבוקש כבר הייתה סלולה, כולל פרסים.

 

שולי: החל מ-1993, נבחרתי כמה פעמים לשחקן המצטיין בתיאטרון.

 

ברסלב ישראל: כשחקן מצליח בעולם הבוהמי, איך השתלבו חיי הדת עם הבמה, אם בכלל, האם זה גרם לך ריחוק או כפי שמכנים זאת במילים המוכרות – הייתה פריקת עול?

 

שולי: שוב פעם, בזכות הזרועות הפתוחות של הוריי שאפשרו לי דרך חזרה, לא. שמרתי כשרות ופסח, ודיברתי עם השם אפילו בשנות החושך שלי.

 

ברסלב ישראל: היה לך כסף, פרסום ומעמד – כל מה שאנשים רבים מחפשים. מה הוביל אותך בנקודה זו לחזור בתשובה?

 

שולי: כסף ומעמד כן, אך גם ריקנות נוראה. עמוק בפנים, חשתי מעין רחמנות על עצמי. הייתה לי סידרה של מקרים קטנים, מעין קריאות משמים שהתחברו לתחושה שנפשי רוצה משהו הרבה יותר עמוק. אז התחלתי לחפש את השם ולשים ראשי בתורה, שהיא החדווה שלי עד היום. מהר מאוד התחלתי לשמור שבת, להניח תפילין ולקיים מצוות.

 

ברסלב ישראל: איך זה הסתדר עם המשחק בתיאטרון הבימה והקאמרי?

 

שולי: בהתחלה, המשכתי לשחק. אפילו עליתי על הבמה לקבל את פרס "שחקן השנה" ב-1995 עם כיפה בוכרית על הראש. אבל, הפיצול בין דת לתיאטרון לא אפשר לי להמשיך. באותה שנה פרשתי מהתיאטרון. בחרתי בדרך התורה.

 

ברסלב ישראל: רבים רואים בזה קידוש השם ממש. איך הגעת מהבימה לברסלב?

 

שולי: הייתי אברך בכולל ברמת גן. הגיעה לידי קלטת של הרב שלום ארוש שליט"א – "ואהבת לרעך". הקלטת חיזקה אותי מאוד והתאהבתי ברב ארוש. אני ועוד שני חברים שלמדו אתי, החלטנו שאנו רוצים לפגוש את הרב באופן אישי. נסענו לשיעור שלו בחולון וזה היה מדהים. לרב שלום ארוש יש עיניים של אולטרא-סאונד. הוא שאל אותי מה אני עושה? אמרתי לו שאני שחקן. ואז הרב אמר לי משהו עוד יותר מדהים – שיהיה לי תיקון בתור שחקן. מי יכול להגיד דבר כזה?

 

ברסלב ישראל: רק הרב שלום ארוש. ובעקבות המפגש הזה הפכת לתלמיד שלו?

 

שולי: אכן. הרב אמר לי לקדש את המקצוע שלי, אז הקמנו את "תאיר" שהוא תיאטרון דתי. ההצגה הראשונה שלנו הייתה "בן מלך ובן שפחה שנתחלפו". לאחר מכן פנו אלי מארגני פסטיבל ישראל וביקשו שאשחק ב"יארצייט" על פי סיפורו  של ש"י עגנון. זה היה אתגר מקצועי אדיר – שיחקתי 20 דמויות שונות בהצגה הזאת. היא רצה יותר מ-600 פעם. ממש הצלחה מסחררת עבור הצגה. לא רק דתיים באו לצפות בה, אלא גם לא-דתיים. "יארצייט" זכתה בפרס הצגת השנה.

 

ברסלב ישראל: וכל הפעילות הזו הייתה במסגרת החזרה בתשובה?

 

שולי: בוודאי. עד אז, בשנות 2000-2001 הקמנו תיאטרון יהודי בשם "שמים". מנכ"ל ברסלב ישראל של היום – הרב יוסף נחמה – היה אז המפיק.

 

ברסלב ישראל: מתי נולד הרעיון ל"האושפיזין"?

 

שולי: אז, באותה תקופה, התחלתי לכתוב את התסריט. רציתי להעביר את המסר של היהדות, ברסלב, והתשובה – הכל במטבע עכשווי כדי שכולם יזדהו אתו. זה לא היה קל. רציתי להפיל את החומה שעומדת בין דתיים לחילונים ולהראות לכולם את המתיקות של שכונת בית ישראל, הקהילה החרדית, וחוויית האמונה. רציתי, גם, להפיל את החומה שעומדת בין דתיים לגבי חסידות ברסלב. רציתי לגלות להם את האמת הנסתרת.

 

ברסלב ישראל: מה לדעתך היה סוד ההצלחה של "האושפיזין"?

 

שולי: זה הסרט שהכי התפללו עליו בעולם. אתן לך דוגמא: הטלתי תפקיד בלתי-אפשרי על יוסף נחמה. הוא היה אחראי על הניצבים. באנו אליו כל יום עם רשימה מגוונת של ניצבים: חסידים, ליטאים וספרדים שצריך לצילומים של אותו יום. לא יאומן, אבל הוא שלף אותם. אמנם היו לו בעיות לוגיסטיות עצומות – להפריד בין גברים ונשים ולהקפיד על צניעות. לשם כך יוסף דאג שיהיו חדרי לימוד לגברים וחדרי שמרטף והנקה לנשים, שחלק מהן לא יכלו להשאיר את ילדיהן בבית. שום סרט בעולם לא נעשה בכאלו הקפדות, תוך כדי תפילות, לימוד תורה, וקדושה.

 

ברסלב ישראל: אני יודע שיוסף נחמה מילא תפקיד עצום בהפקת הסרט, אבל האם הייתה מעורבות של הרב ארוש בכל הנעשה ב"האושפיזין"?

 

שולי: בהחלט. הרב קרא את כל התסריט. הרב ביקר באתר הצילום ואף עמד וגישר בין אנשי הצוות בכל מיני מצבים. זה לא היה קל. אתאר לך סיטואציה אחת בלבד, שעליה היה יכול לקום או ליפול כל הסרט עם הצוות ביחד: הייתה הסצנה של ה"מנגל", כאשר יוסף ואליהו רצו לעשות בשר על האש בתוך השכונה החרדית בחול המועד. לפי התסריט, אחד השכנים הקנאים זעם ממש, וכמו שאומרים התמלא בריתחה, ובתסריט התפתח וויכוח בינו ובין שני האורחים החילונים. הרב שלום ארוש מאוד חשש מגודל העוצמה של הקטע וגם מהמסר והשלכותיו. הוא אמר לי להביא אותו לסט באותו יום. זאת הייתה רוח הקודש ממש, משום שהוויכוח שבסרט גלש ונמשך גם לאחר שהמצלמות הפסיקו לצלם. לולא כוח הגישור של הרב, שהיה בסופו של דבר מקובל על כולם, אין ספק ש"האושפיזין" היה יכול לרדת לטמיון באותם רגעים. וחשוב לציין זאת שוב, היו לנו למעלה ממאה אנשי צוות ו-800 ניצבים!

 

(את מה שהתרחש מאחורי הקלעים באותם רגעים קריטיים ממש תיעדה מצלמתו של אסף בריל מעין רואה הפקות, ב"מאחורי הקלעים של האושפיזין").

 

אני רוצה להגיד לך עוד מילה על הרב שלום ארוש. הוא צדיק עם חזון ארוך-טווח. הוא מקובל על חרדים, דתיים וחילונים כאחד. הדור הזה מאוד זקוק לכלים המיוחדים שיש לו. הוא רגיש מאוד, אך הוא גם מקצוען שאינו עושה פשרות באיכות, כפי שמעידים הספרים שהוא כתב.

 

ברסלב ישראל: והודות לצדיק ולביטול שלכם אליו, יצא סרט שכבש את כל העולם. מה קורה איתך בתקופה שלאחר "האושפיזין"?

 

שולי: מצד אחד, הייתי רוצה להכניס את כל ראשי לגמרא. מצד שני, לא אוכל להתכחש שהקב"ה נתן לי כלים מסוימים, שבאמצעותם אני רוצה לקדש שם שמים. הקב"ה הוביל אותי לכיוון המוסיקה. בעידודה של אשתי בת שבע, שותפתי לחיים מזה 22 שנה ואם לשבעת ילדינו, כתבתי צרור של שירים המבוססים על תורת רבינו נחמן זצ"ל. הם עומדים להופיע בדיסק חדש בשם "נקודה טובה". בדיסק יהיו 11 שירים, וזה ייצא תחת חסות "בן מלך הפקות".

 

ברסלב ישראל: נצפה להופעת הדיסק בכיליון עיניים! בינתיים שולי, אנחנו מברכים אותך ומאחלים לך הצלחה בכל אשר תעשה, ובשם ברסלב ישראל וכל גולשינו אנו מודים לך מאוד, ומוסיפים צרור של ברכות לרגל נישואי בנך בכורך דניאל נ"י השבוע.

 

 

           

* * *

הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net