מסכת נדרים פרק ג משנה א-ב

ג,א ארבעה נדרים התירו חכמים–נדרי זירוזין, נדרי הבאי, נדרי שגגות, נדרי אונסין.  נדרי זירוזין:  היה מוכר לו חפץ ואמר, קונם שאיני פוחת לך מן הסלע, והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל, ושניהם רוצים בשלושה דינרין.  רבי אליעזר בן יעקוב אומר, אף הרוצה להדיר את חברו שיאכל אצלו ואמר לו, כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטיל–ובלבד שיהא זכור, בשעת הנדר.

ג,ב  נדרי הבאי כיצד:  אמר קונם אם לא ראיתי בדרך הזו כעולי מצריים, אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד.  נדרי שגגות:  אמר אם אכלתי ואם שתיתי, ונזכר שאכל ושתה, שאיני אוכל שאיני שותה, ושכח ואכל ושתה, קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכת את בני, ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבה.  ראה אותם אוכלים תאנים ואמר להן, הרי הן עליכם קרבן, ונמצאו אביו ואחיו, והיו עימהן אחרים–בית שמאי אומרין, הן מותרין, ואלו שעימהן אסורין; בית הלל אומרין, אלו ואלו מותרין.