מסכת אבות פרק ה משנה ו-ז

ה,ו  [ז] שבעה דברים בגולם, ושבעה בחכם:  חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת; וחילופיהן בגולם.

ה,ז  [ח] שבעה מיני פורענייות, באין על שבעה גופי עבירות:  מקצתן מעשרין, ומקצתן שאינן מעשרין–רעב של בצורת בא, מקצתן רעבים ומקצתן שבעים.  גמרו שלא לעשר, רעב של מהומה ושל בצורת בא.  שלא ליטול חלה, רעב של כליה בא.  דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין, ועל פירות שביעית.  חרב באה לעולם על עינוי הדין, ועל עיוות הדין, ועל המורים בתורה שלא כהלכה.  [ט] חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא, ועל חילול השם.  גלות באה לעולם על עבודה זרה, ועל גילוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל שמיטת הארץ.