מסכת כתובות פרק י משנה ד-ה

י,ד  [ה] מי שהיה נשוי לארבע נשים, ומת–הראשונה קודמת לשנייה, והשנייה לשלישית, והשלישית לרביעית; הראשונה נשבעת לשנייה, והשנייה לשלישית, והשלישית לרביעית, והרביעית נפרעת שלא בשבועה.  אמר בן ננס, כיצד:  וכי מפני שהיא אחרונה, נשכרה; אף היא לא תפרע אלא בשבועה.  היו כולן יוצאות יום אחד–כל הקודמת את חברתה אפילו שעה אחת, זכת; וכך היו כותבין בירושלים, שעות.  היו כולן יוצאות בשעה אחת, ואין שם אלא מנה–חולקות בשווה.

י,ה  [ו] מי שהיה נשוי לשתי נשים, ומכר את שדהו, וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עימך–השנייה מוציאה מיד הלוקח, והראשונה מיד השנייה, והלוקח מיד הראשונה; וחוזרות חלילה, עד שיעשו פשרה ביניהן.  וכן בעלי חוב.  וכן אישה בעלת חוב.