מסכת הוריות פרק א משנה ה-ו

א,ה  הורו בית דין שוגגין, ועשו כל הקהל שוגגין–מביאין פר; מזידין, ועשו שוגגין–מביאין כשבה או שעירה.  שוגגין, ועשו מזידין–הרי אלו פטורין.

א,ו  [ה] הורו בית דין, ועשו כל הקהל או רובן על פיהן–מביאין פר; ובעבודה זרה, מביאין פר ושעיר, דברי רבי מאיר.  רבי יהודה אומר, שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים; ובעבודה זרה, מביאין שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים.  רבי שמעון אומר, שלושה עשר פרים; ובעבודה זרה, שלושה עשר פרים ושלושה עשר שעירים–פר ושעיר לכל שבט, ופר ושעיר לבית דין.  הורו בית דין, ועשו שבעה שבטים או רובן על פיהן–מביאין פר; ובעבודה זרה, מביאין פר ושעיר, דברי רבי מאיר.  רבי יהודה אומר, שבעה שבטים שחטאו, מביאין שבעה פרים; ושאר שבטים שלא חטאו, מביאין על ידיהן פר פר, שאף אלו שלא חטאו, מביאין על ידי החוטאים.  רבי שמעון אומר, שמונה פרים; ובעבודה זרה, שמונה פרים ושמונה שעירים–פר ושעיר לכל שבט, ופר ושעיר לבית דין.  הורו בית דין של אחד מן השבטים, ועשה אותו השבט על פיהן–אותו השבט חייב, ושאר כל השבטים פטורין, דברי רבי יהודה; וחכמים אומרין, אין חייבין אלא על הוריות בית דין הגדול בלבד–שנאמר "עדת ישראל, ישגו" (ויקרא ד,יג), ולא עדת אותו השבט.