מסכת כתובות פרק ט משנה ה-ו-ז

ט,ה  [ו] הלכה מקבר בעלה לבית אביה, או שחזרה לבית חמיה ולא עשת אפיטרופיה–אין היורשין משביעין אותה; אם עשת אפיטרופיה–היורשין משביעין אותה לעתיד לבוא, ואין משביעין אותה לשעבר.

ט,ו  [ז] הפוגמת כתובתה, לא תפרע אלא בשבועה; ועד אחד מעידה שהיא פרועה, לא תפרע אלא בשבועה.  מנכסים משועבדים, ומנכסי יתומים, והנפרעת שלא בפניו–לא תפרע אלא בשבועה.  [ח] הפוגמת כתובתה כיצד:  הייתה כתובתה אלף זוז, ואמר לה התקבלת כתובתיך, והיא אומרת לא התקבלתי אלא מנה–לא תפרע אלא בשבועה.  ועד אחד מעידה שהיא פרועה כיצד:  אמר לה התקבלת כתובתיך, והיא אומרת לא התקבלתי, ועד אחד מעידה שהיא פרועה–לא תפרע אלא בשבועה.  מנכסים משועבדים כיצד:  מכר נכסיו לאחרים, והיא נפרעת מן הלקוחות–לא תפרע אלא בשבועה.  מנכסי יתומים כיצד:  מת והניח נכסיו ליתומים, והיא נפרעת מן היתומים–לא תפרע אלא בשבועה.  והנפרעת שלא בפניו כיצד:  הלך לו למדינת הים, והיא נפרעת שלא בפניו–לא תפרע אלא בשבועה.  רבי שמעון אומר, כל זמן שהיא תובעת כתובתה, היורשין משביעין אותה; ואם אינה תובעת את כתובתה, אין היורשין משביעין אותה.

ט,ז  [ט] הוציאה גט, ואין עימו כתובה–גובה כתובתה.  כתובה, ואין עימה גט, היא אומרת אבד גיטי, והוא אומר אבד שוברי, וכן בעל חוב שהוציא שטר חוב, אם אין עימו פרוזבול–הרי אלו לא יפרעו; רבן שמעון בן גמליאל אומר, מן הסכנה ואילך, האישה גובה שלא בגט, ובעל חוב גובה שלא בפרוזבול.