הצחוק יפה לבריאות

אם תבקרו אי פעם בנמיביה, שם חי שבט ה"ימבה", תראו מה זה לשמוח ללא הפוגה. ה"ימבה" הם שבט נודד, עני, שאין לו כלום. אבל הם מאושרים...והם חולים פחות!

4 דק' קריאה

רחל אברהם

פורסם בתאריך 25.05.08

אם תבקרו אי פעם בנמיביה, שם חי
שבט ה"ימבה", תראו מה זה לשמוח
ללא הפוגה. ה"ימבה" הם שבט נודד,
עני, שאין לו כלום. אבל הם מאושרים…
והם חולים פחות!
 
 
יש משהו קסום בילדים, הם לא נלאים מלדמיין והם תמיד מתעקשים לשמוח. גם כשהם סובלים. משהו בילדות מאפשר לברוח. כושר המשחק, שבגיל מסוים נעלם, עוזר לילדים לשרוד ולשמוח גם כשקשה.
 
קשה למצוא ילדים מדוכאים. לגרום לילד דיכאון זו "הצלחה" מיוחדת. הדיכאון – להוציא מקרים בודדים – הוא נחלתם של המבוגרים. תנו לילדים להביע את השמחה הנפלאה שלהם, אולי היא תדבק גם בכם?
 
"המודל האינדונזי" – לילד אסור לשמוח…
 
מעניין מה הייתם אומרים על חינוך הילדים באי יאווה, החשוב שבאיי אינדונזיה, מדינת הענק? שם "ילדי השמש" – ילדים הזורחים משמחה, נחשבים לחריגים ומעוררי תימהון.
 
ילד יאווי אמיתי מתחנך מיום היוולדו ל"אלוס" – שליטה עצמית בהתנהגות, בתנועות ובדיבור. ילד ביאווה לא צוחק בקול, הוא חונק את הבכי, ולעולם לא יביע רגשות בפומבי. ילד יאווי מחונך גם לא יישיר מבט כשהוא משוחח עם אי מי. התנהגות ספונטאנית נחשבת לנחלת פגועי הנפש או מאפיינת זרים מ"המערב הפרוע" שאינם יודעים להתנהג.
 
עם כזאת ילדות – צריך לומר עשוקה – לא פלא שאין יחסים חמים אפילו בתוך המשפחה…
 
זה מאוד קיצוני. אף אחד מאיתנו לא מעוניין לחנך את ילדיו כך או לחנך את עצמו לאיפוק שכזה.
 
מסוכן להיות עצוב!
 
מאוד נחמד להיות שמח, זה צובע את החיים בצבעים ססגוניים. אבל האם חייבים, ואם – כמו שאומר הסלנג  – "לא בא לי לשמוח?!" אז חבל, ואפילו מסוכן שלא לשמוח!
 
סביר להניח שאתם מרימים גבה ושואלים: מסוכן, למה? לקשרים החברתיים שלנו? לפופולאריות שלנו? והרפואה עונה – מסוכן להיות עצוב, מסוכן לבריאות! נשמע אולי מפתיע, אבל העצב מסוכן לא רק לתחלואי הנפש, הוא מסוכן גם פיזית לגוף. מחלות שידועות כמושפעות ממצב הרוח שלנו הן מחלות כלי הדם, לחץ דם גבוה במקרים רבים הוא פשוט תוצאה של עצבות ומתח. שמחה ורוגע מאזנים את לחץ הדם.
 
רק בגלל סיבה זו לבדה משתלם להיות בשמחה, אך למה שנסתפק בגורם אחד? מחקרים שמקבלים אישוש מדעי, מוכיחים לנו שגם מחלות ממאירות מושפעות ממצב הרוח שלנו.
 
עכשיו אתם, סביר להניח שוב, מניעים ראש בספקנות ואומרים: באמת, גם מחלת הסרטן…שלא נדע מצרות, זו מחלה ביולוגית לחלוטין. איך היא מושפעת מהמוראל שלנו? בלי להיכנס להסברים מסובכים נביא את הסברו של פרופסור ע’, שמסביר שהמקשר בין המערכת החיסונית שלנו לבין המערכת עצבית (המצבים הנפשיים) הוא הלימפוציט. אפילו בעלי חיים ששהו בכלובים ונעשו עליהם ניסויים כמו קשירה, התערבות כירורגית או הגבלה בכלוב, הגיבו בעלייה של הורמונים מסוימים המשפיעים על המערכת החיסונית, על יכולת התגובה למחלות.
 
ניסויים מרתקים שנעשו אצל חולי סרטן, הוכיחו באופן ברור את הקשר שבין השמחה והבריאות לבין העצב והחולי. נדגיש: לא תמיד! ישנם חולים שהם שמחים וישנם בריאים כשור שהם המדוכאים עלי אדמות…
 
הדיכאון השפיע אחרי 25 שנה
 
1337 סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת ‘ג’ונס הופקינס’ בארצות הברית עברו מבדקים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים מדוקדקים. אחר כך נערך מעקב שנתי אחר מצבם הגופני. 25 שנה לאחר ביצוע המבדקים התברר, שאחוז חולי הסרטן היה רב יותר בקרב אלה שהוגדרו 25 שנה קודם לכן כמדוכאים.
 
זה לא היה הניסוי היחיד. בארצות הברית בדקו 2020 גברים, עובדי חברת החשמל, בדיקות פסיכולוגיות וגופניות. כעבור 17 שנות מעקב התברר, שבקרב הגברים שבבדיקות הפסיכולוגיות אובחנו כדיכאוניים, היתה התמותה גבוהה פי 2.3 ממחלות ממאירות מאשר בקבוצת הגברים הבלתי דיכאוניים.
 
הספרות הרפואית מלמדת על מסקנות ברורות בעניין זה: בריא, פירושו פעמים רבות שמח! וכן להיפך. שמח פירושו, לא אחת, בריא…
 
ד"ר פ’, פסיכיאטר, מוסיף פרט מעניין: אצל אנשים שחוו שכול או אובדן, ירד תפקוד הלימפוציטים באופן ניכר. זהו מנגנון אפשרי אחד להסברת תמותת היתר של אלמנים ואלמנות, ל"ע.
 
ב – 70% הדיכאון הקדים את החולי
 
חוקרים שבדקו את המערכת החיסונית של חולי דיכאון קשה, הופתעו לגלות ירידה דרמטית במערכת החיסונית שלהם. מעניין לקרוא על ניסוי שנעשה באחד מבתי החולים שבו הוכח שמתוך 76 חולי סרטן, כמעט 70% – או ליתר דיוק 53 חולים – לקו בדיכאון בשנה שקדמה לגילוי המחלה.
 
אבל למה לקרוא על דברים מפחידים?
 
בואו נתעודד ממחקר שמצטט פרופסור ע’, ממנו עולה כי צחוק ועליזות מעלים את יכולת התגובה החיסונית של הגוף.
 
תארו לכם, בלי ויטמינים ובלי תוספות מזון, אתם יכולים להגביר את יכולת הגוף להתמודד עם מחלות. פשוט – תשמחו! תצחקו, קחו שיעור מהילדים, זה משתלם ואפילו תקיימו מצוה…כל הברכות ב"שמחה" אחת.
 
ושמחה אפילו לא עולה כסף, ואינה זקוקה לשיווק אגרסיבי בנוסח ה’סאנריידר’: בעיתון היוקרתי "לנצט" נכתב לפני שנים, שחוסר תקווה יכול לקצר את החיים ח"ו, עכשיו אנו מבינים למה. במקרים שבהם נצפתה נסיגה של המחלה, חלק רב בתהליך היה לאדם ולמוראל שלו. הראייה האופטימית נותנת כוח להתמודד.
 
מה אתם יודעים על שבט ה"ימבה"?
 
למה בני שבט ה"ימבה" ("האנשים ששרים") בריאים יותר?
 
אם תבקרו אי פעם בנמיביה, שם חי שבט ה"ימבה", תראו מה זה לשמוח ללא הפוגה. ה"ימבה" הם שבט נודד, קצת כמו הבדואים. שבט עני, אין לו כלום. לכל משפחה רכוש זעום, אתם לא תקראו לו אפילו רכוש: אוהל, מעט כלי בישול, כמעט שאין מכשור מודרני. אבל הם מאושרים. ה"ימבה" ("האנשים ששרים" – בתרגום מילולי) כל הזמן שרים ורוקדים סביב המדורה או בנדודים… חוקרים שביקרו אותם טוענים, שהם אכן חולים פחות.
 
אבל למה להרחיק נדוד? אנחנו מכירים את דבריו של רבי נחמן מברסלב "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד"! יהודי ששמח משום שהוא יהודי, שמחה של מצוה מלווה אותנו כל ימינו ושזורה בה לאורך השנה. ויש לכך מס ערך מוסף – זה בריא ומאריך חיים.
 
ולא רק "משנכס אדר מרבין בשמחה" – אלא שתמשך השמחה אצל כולנו לאורך כל השנה.
 
הידעתם?
 
בתכונות המרפאות של הצחוק כבר הכירו בתרבויות העתיקות ביותר. כיום, מכירים רופאים מן השורה הראשונה בחשיבותו של הצחוק, כתרופה בעלת השפעה במצבי לחץ. בספר "הצחוק – התרופה הטובה ביותר" (הוצאת אור עם), מראה ד"ר רוברט הולדן כיצד יש להעריך את הצחוק כצורך בסיסי. הוא מציג יותר מ-50 ממרשמיו. רוברט הולדן פתח את מרפאת הצחוק הראשונה של שירות הבריאות הלאומי בבריטניה. הוא גם יועץ למצבי לחץ ב- BBC.
 
לצחוק ולשמוח, מסתבר שזהו צו החיים!
 
 
(מתוך "שעה טובה")

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

לצחוק ללא סיבה! זה עובד. עובדה. כיום קיימים למעלה מ-3,000 מועדוני צחוק ברחבי הודו ובעולם כולו, וה"מגיפה"
המצחיקה הזו מתפשטת במהירות גם בישראל.

Featured Products